גלו אם יש קשר בין משרד, מכונית שרד והישרדות.
מנחם: "מה אתה אומר, נשרוד את המשבר"? התבטאויות כאלה חדשות יחסית בעברית, נכון, רות אלמגור-רמון יועצת הלשון?
רותי: נכון. היום משתמשים בפועל 'לשרוד' בדרך המושפעת מ-survive באנגלית. "וְהַשְּׂרִידִים שָׂרְדוּ מֵהֶם" – כתוב על הגבעונים לאחר שהכה בהם יהושע. השרידים שרדו, או האנשים שרדו. באנגלית אומרים: they survived the war אבל בעברית תקינה קשה לעכל: "שרדו את המלחמה" או "נשרוד את המשבר". במקום אלה אפשר להציע: עברו את המלחמה ושרדו, נשרוד מן המשבר.
מנחם: כך נוהגים אצלנו בלשון השידור. דרך אגב, יש קשר בין שריד, לשרוד, לבין שְרד? דירת שְרד למשל?
רותי: קשה לדעת. בתנ"ך מוצאים רק את הצירוף "בגדי שרד", המתקשר לעבודת הכוהנים, ויש לו כמה פירושים: יש אומרים שהם בגדי שרת של הכוהנים – וקושרים את המילה 'שרד' למילה 'שרת', וזו גם דרכו של אבן שושן במילונו, אחרים מפרשים שאלה בגדים מיוחדים שהכוהנים היו לובשים רק ביום הכיפורים, ואחר כך היו גונזים אותם, והם היו שורדים עד יום הכיפורים הבא, ויש אומרים – רש"י למשל, שבגדי שרד לא היו לבוש אלא כיסוי לכלי הקודש בעת מסע המשכן, כדי שישרדו לאחר המסע. לפי שני הפירושים האחרונים יש קשר בין שרד לשריד. בימינו 'בגדי שרד' הם מדים המשמשים באירועים מיוחדים, ומהם יצר אליעזר בן-יהודה את המשרד, הנפוץ כל כך בלשוננו ואף עמוס משמעויות: office וגם מיניסטריון.
מנחם: רות אלמגור-רמון – תודה רבה.
כתיבת תגובה