על הבעייתית שאין מסורה לפיוט ואין מסורת ניקוד אחת המקובלת על הכול.
לשאלתך – כידוע לך אין מסורה לפיוט, ואין מסורת ניקוד אחת המקובלת על הכול. לכן לעיתים קרובות יש אפשרויות קריאה שונות. יש קטעי גניזה מנוקדים של הפיוט, אבל גם שם אין שום ביטחון שהמחבר עצמו (הקליר אצלנו) קרא כך.
המילה שלנו מתועדת פעם אחת בלבד במקרא: נְדָנָהּ (דה"י א כא, כז), וצורת הנפרד עשויה להיות נָדָן או נְדָן. רוב המילונים משחזרים נָדָן, אבל, כפי שגם התיעוד שאת הבאת מראה, רוב המחזורים (כולם?) מנקדים בשווא. לפי ההקשר מתבקש יידוע, ולכן ניקודו של גולדשמידט לַנְּדָן נראה לי הסביר ביותר.
כתיבת תגובה