על מילים נרדפות בתנ"ך ועל בידול בלשון חז"ל ובימינו.

כפי שכתבתי לך העניין מסובך במקצת.

באופן שטחי אפשר לומר ש"עבודה" ו"מלאכה" הן בלשון המקרא מילים נרדפות, סינונימים, כמו עשרות רבות (אולי מאות) של מילים נרדפות במקרא: שמים – רקיע, האזין – שמע, דיבר – אמר, מלך – רוזן וכד' אבל כמו כל צמד מילים נרדפות, אין המשמעויות שלהן זהות לגמרי, ויש אף בלשנים הסוברים שאין כלל מילים סינונימיות "אמיתיות".

אחד הגורמים החשובים להבדל במשמעות בין המילים הוא ההקשר, הקונטקסט. "תינוק" ו"עולל" הן מילים נרדפות בעברית החדשה, אבל לא בכל הקשר אפשר להחליף ביניהם.

אשר למילים הנדונות – כיוון שאיננו חיים בתקופת המקרא ולא בתקופת חז"ל, אין לנו אלא הטקסטים ששרדו. המילונים מנסים להסיק על פי ההקשרים שהמילים מופיעות בהן את המשמעות בכל הקשר, וכך מגלים את משמעותן. וכך אפשר לגלות את ההבדלים הדקים בין מילים כמו "מלאכה" ו"עבודה".

אני מניח שאת מכירה, אבל בכל זאת אמנה כאן את המילונים שחובה לבדוק בהם: BDB, HALOT, קדרי, מילון העברית המקראית. חשוב ביותר לבדיקה כזאת הוא מילונו של קליינז: D. Clines, The Dictionary of Classical Hebrew, Sheffield 1993-2016.

אשלח לך בווטסאפ צילום של הדף במילונו של קדרי. השאר ודאי תוכלי לעיין בספרייה. אם תצטרכי עזרה נוספת, אשמח לעזור.

אעיר רק שבלשון חז"ל נוצרה ההבחנה בין "עבודה" – במשמעות הכללית לבין "מלאכה" – פעילות כזאת שיש איסור לעשותה בשבת, ובעיקר המלאכות שנכללו במשנה שבת ז, ב.