מה צורת היחיד של טוטפות ומה שורש המילה: ט-ט-פ, נ-ט-פ, ט-פ-פ, ט-ו-פ?
התעניינת במילה טוטפות.
ובכן, זו מילה סתומה למדיי, והדעות חלוקות הן באשר לשורש שהיא גזורה ממנו והן באשר למשמעות המדויקת שלה. במקרה הזה גם ההשוואה לשפות השמיות האחרות אינה מניבה כמעט כלום.
ההשערות באשר לשורש: טט"ף, נט"ף, טפ"ף, טו"ף. ואשר למשמעות – הרוב חושבים שמדובר בסוג של תכשיט או סרט שעונדים אותו על הראש.
במקרא צורת היחיד אינה מתועדת, אבל היא מתועדת בספרות חז"ל ובארמית היהודית. למשל, המשנה בשבת ו, א אומרת: "לא תצא אישה לא בחוטי צמר… ולא בטוטפת", ומבאר אלבק: "בציץ הקשור על המצח מאוזן לאוזן".
הוספה שלי (ירעם נתניהו):
שאלתי את פרופ' נילי שופק בנושא:
שאלה לי אלייך בעניין המילה טוטפטת – ראיתי הסברים שונים פנים עבריים, כמו כאן, אבל ראיתי בוויקימילון השערה שאולי זו מילה שאולה ממצרית.
וזו תשובתה:
לירעם שלום,
השימושים בטוטפת ובמונח המצרי 'צדפת' (אוריאוס – סמל נחש הקוברה המזדקר מעל ראש המלך המצרי) שונים:
הטוטפת במקרא היא אמצעי לזיכרון והמלה המקבילה לה היא "אות."
ה'צדפת' במצרית הוא אמצעי הגנתי (אפוטרופיאי) שנועד להגן על המלך מפני אויביו.
התכונה היחידה המחברת ביניהם היא היותם קישוט (סמלי) הנישא על המצח .
יתכן אמנם המעתק של המונח המצרי לעברית — D עם פתח מתחתיו במצרית יכול להיות צ (כמו בוויקימילון) אבל גם ט (כמו במלה 'טבעת 'בעברית שמקורה במצרית).
אבל D במצרית המעתק שלה הוא בד"כ האות ד בעברית. בקיצור התעתיק המקורי של המונח המצרי לעברית היה "טדפת."
בשעתו מספר חוקרים שנטו להבחין ב'מצריזמוזים ' בכל צעד ושעל במקרא, סברו שגם כאן משתקפת שאילה ממצרית.( למשל 1938 GRIMME1979 ;GORG).
לדעתי , מדובר בהשערה בלבד שקשה להוכיחה.
בברכה, נילי שופק
כתיבת תגובה