הכתנות שש, ועץ הדעת טוב ורע, העבותות הזהב – על מקרים מעטים שבהם הנסמך מיודע ולא הסומך.
שאלת חכם חצי תשובה – אבן-ג'נאח אומר בדיוק כמוך: "שעורו: ועץ דעת הטוב והרע". הסברו: "ואפשר שיביאו ההודעה על הסמוך בלבד, וזה מעט", וב"תרגום" ללשוננו: יש מקרים מעטים שבהם הנסמך מיודע ולא הסומך. הדוגמה הנוספת שהוא מביא: "ויעשו הכתנות שש" (כמובן, אפשר לחלוק ולפרש את תחביר הפסוק הזה אחרת). אגב, לפני כן הוא מביא דוגמאות רבות למדיי שבהן גם הנסמך וגם הסומך מיודעים: העבותות הזהב; התועבות הגויים; הממלכות הארץ, ועוד רבים למדיי (חזקה עליך שתמצא את המקומות; מילאתי קצת את הכתיב).
ראב"ע אומר: לפי דעתי צריך להוסיף 'דעת', להיות כן: ועץ הדעת, דעת טוב ורע; כי איך יהיה סמוך, והוא נודע בתחלה?! וכן "הארון הברית" (יהו' ג,יד); "והנבואה עודד הנביא" (דה"ב טו,ח); ורבים כאלה. – אתה רואה שהוא משווה לכאן גם את המקרים שהסומך מיודע בהם.
גזניוס משווה לכאן את הפסוק בירמיה: "הלוא היא הדעת אותי" (כב, טז), אף על פי שגם כאן אפשר לחלק.
כתיבת תגובה