גלו למה בלשון הדיבור רבים הופכים את הסדר ואומרים: "עשה ימים כלילות" במקום "עשה לילות כימים".
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי, תמר כהן מתל-אביב ורות אלמגור-רמון, ובפיך, תמר – חוויה לשונית – נשמע:
תמר: שמעתי שר בממשלתנו שאמר בריאיון, בעברית רהוטה וטובה: "אנחנו עושים לילות כימים להיטיב עם העם". תמיד נעים לשמוע שר המקפיד על לשונו! ואז, לאחר זמן קצר, שמעתי את דבריו של השר מצוטטים ברדיו, אבל מישהו טרח ותיקן: "אנחנו עושים ימים כלילות להיטיב עם העם". שתי עברות נעשו כאן, לדעתי: האחת כלפי השר – שעיוותו את דבריו, והשנייה – כלפי השפה – "ימים כלילות" במקום "לילות כימים".
רותי: תמר צודקת: בדרך כלל אדם פעיל ביום וישן בלילה. מי שנוגס בשעות השינה שלו לצורך עבודתו, אומרים עליו שהוא "עושה לילות כימים". מקורו של הביטוי בתלמוד ובמדרש: "שם לילות כימים" כתוב בתלמוד על מי שלומד יומם ולילה, ובמדרש לספר ויקרא כתוב על שבעת ימי הישיבה בסוכה: "עשה בהם לילות כימים" – שוהה בימים האלה בסוכה בלילה כשם שהוא שוהה בהם ביום.
אבל אצלנו, בלשון הדיבור, ולפעמים גם בלשון השידור, שומעים "עשה ימים כלילות" – בהיפוך הסדר ובהיפוך ההיגיון, כפי ששמה לב תמר. כנראה נוח לנו יותר, וטבעי יותר להציב את היום לפני הלילה, ולכן אנחנו נגררים לומר: עשה ימים כלילות. אבל ההיגיון אומר, כמו שתמר אומרת, כמו שאמר השר: עשה לילות כימים.
מנחם: תמר כהן ורא"ר – תודה.
כתיבת תגובה