שתי מילים מאותו השורש שנוצקו בשני משקלים שונים.
תשובתך טובה. לפנינו מילים נרדפות [רעב ורעבון], ואין ביניהן הבדל במשמעות. אבל שלא כבמקרים הרגילים, שבהם אין קשר בין צורות המילים, כמו כאן – פה, עכשיו – עתה, סליחה – מחילה וכד', כאן לפנינו שתי מילים מאותו שורש שנוצקו בשני משקלים שונים (כדוגמת משמע – משמעות).
בתנ"ך רעב נפוצה הרבה יותר – מעל מאה היקרויות, לעומת רעבון, המתועדת רק שלוש פעמים, שתיים מהן בספר בראשית.
המעניין הוא שבהיקרות השלישית, בספר נחמיה, נוסף למילה כינוי קניין: לִרְעָבָם. לעומת זאת בתקופה שלאחר המקרא העדיפו לנקוט רעבון כשרצו להשתמש בכינויי קניין: רעבוני, רעבונו, רעבונם. למה זה קרה? אין לי מושג; אולי נשמע להם פוניטית מובחן יותר. מכל מקום המגמה התחילה כבר בתקופת הפיוט והתגברה בספרות ההשכלה ולאחריה.
להבחנה שמצאת במילון בין ההגדרות של שתי המילים אין, לדעתי, כל בסיס.
כתיבת תגובה