בין הצומות

מהו מצר?

בתמוז מתחילה תקופת בין המצָרים – הימים שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, ימים שבהם התעצם תהליך החורבן עד לסופו. הם נקראים על שם הפסוק ממגילת איכה: כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים (איכה א, ג).

יש כמה דעות באשר לשאלה מה משמעות המילה מצר. אפשרות אחת היא גבול – "אהבה בלי מצרים" היא אהבה בלי גבולות. משמעות נוספת היא מקום צר, כלומר בין המצרים = בין שני המקומות הצרים. הימים הללו מכונים בין המצרים במשמעות מטפורית של צרות: הצרות שהחלו בי"ז בתמוז, היום שנפרצה בו חומת ירושלים, ונמשכו עד תשעה באב, יום חורבן בית המקדש.

מצור – יש קשר למילה צר?

בי"ז בתמוז נפלה חומת ירושלים לאחר שהייתה במצור. שורש המילה מצור הוא צ-ו-ר – שורש בעל כמה משמעויות, ואחת מהן היא סגירת עיר במלחמה בידי האויב.

השורש צ-ו-ר קרוב לשורש צ-ר-ר, שממנו המילה צַר, ההפך מרחב. כאשר צרים על עיר סוגרים עליה, ואין לה קשר עם העולם שבחוץ, ובכך כאילו מְצֵרים את צעדיה, מצמצמים אותה.

צלילים מתחלפים – יש דבר כזה?

חז"ל מספרים ש"חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז", ואחד מהם הוא "הובקעה העיר" – כלומר נפרצה חומת העיר.

המילה בקע מהשורש –ב-ק-ע, והיא דומה במשמעות לשורש פ-ק-ע (פקע) – גם שבירה.

ב ו־פ הם צלילים קרובים (אותיות בומ"פ), ולכן הם יכולים להתחלף במילים דומות במשמעות. הינה עוד כמה דוגמות: ביזר – פיזר | נבל – נפל | שאב – שאף | סחב – סחף | נשב – נשף.

מה בין צום לתענית?

כשאני שואל זאת אנשים אני מקבל תשובות מעניינות כמו אלו: בצום אסור לאכול ולשתות, ובתענית מותר לשתות; צמים כדי לרזות אבל מתענים מסיבות רוחניות.

אבל התשובה פשוטה הרבה יותר – ההבדל הוא ברובד הלשון בלבד:

• צום – מילה מלשון המקרא;
• תענית – מילה הרווחת בלשון חכמים, לשון חז"ל.

בעברית של ימינו משתמשים בשתי המילים, אבל בעיקר בצום: המילה צום משמשת גם בהקשרים דתיים, כמו צום י"ז בתמוז או צום תשעה באב, וגם בהקשרים אחרים, כמו צום לפני בדיקה רפואית. לעומתה תענית היא מילה נדירה יותר, ומשתמשים בה בעיקר בצירופים בהקשרים דתיים: תענית אסתר, תענית חלום, תענית דיבור ועוד.

התמונה המלווה מאתר freepik