על שמות פרטיים באמהרית שיש להן פירוש מיוחד.
רותי: שלום, כאן רות אלמגור-רמון ואיינאו פַרֶדֶה סַנְבֶטוּ. מחר, יום ירושלים, וגם יום האזכרה לעולי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. ירושלים סימלה אצלם תמיד את הכמיהה לארץ ישראל. בני העדה נוהגים לתת ביטוי לרגשותיהם ולהיסטוריה שלהם בשמות הפרטיים שהם נותנים לילדיהם – איינאו, גם הקשר לירושלים נתן את אותותיו בשמות פרטיים?
איינאו: כן. למשל, בת דודי שנולדה באתיופיה על סף העלייה לארץ נקראה – ירוס, קיצור של ירוסלם.
רותי: תן לנו עוד כמה דוגמאות של שמות פרטיים – אני מבינה שהשמות נושאים משמעות היסטורית – כללית או משפחתית.
איינאו: השם מוֹלה למשל, פירושו שובע – גם מבחינת התזונה וגם מבחינה השלמות המשפחתית – הוא קיבל את השם כי הוא נולד להוריו אחרי שש בנות.
רותי: השם מוללא קשור למילה העברית מלא – הלוא העברית והאמהרית שתיהן ממוצא שמי. מה עוד מאפיין את השמות הפרטיים?
איינאו: בדרך כלל האדם מקבל שמות נוספים במשך חייו. למשל כלה מקבלת שם ביום החתונה, מהורי החתן. דוגמה אחרת של שם בעל משמעות: מוטביינור – שלא יהיה מוות. זה שם שנתנו לילד יפה במיוחד, כדי שלא יקרה לו שום דבר רע.
רותי: אני מבינה שלא נהוג לבחור שם מתוך רשימה, אלא להמציא שם שהוא לפעמים אפילו משפט שלם.
איינאו: נכון. אמנם יש גם שמות מן המקורות, כמו אברהם, יצחק, אבל פעמים רבות אם אתם פוגשים עולה מאתיופיה שיש לו שם עברי, זה שם שנתנו לו אנשי הסוכנות ומשרד הפנים כדי להקל על עצמם. מבחינת העולים זה היה טשטוש של הזהות העצמית, ולהורים היה קשה לקרוא לילדיהם.
רותי: ובאמת בני הדור הצעיר הגדלים בארץ חוזרים לשמות שקיבלו מהוריהם, ועכשיו יהיה להורים קל יותר. תודה רבה לך איינאו, לשעבר אוריאל.
כתיבת תגובה