על הביטוי "נתן כתף" ועל עוד חלופות מן המקורות.
מנחם: "תן כתף עצום את העיניים" – כתב אביגדור המאירי בשיר פורים הקורא לעצום את העיניים, לשכוח את הצרות ולשמוח. מרדכי זעירא הלחין את השיר הזה. רות אלמגור-רמון – מניין הביטוי הפותח "תן כתף"?
רותי: באמת ביטוי מעניין. היום לתת כתף פירושו לעזור או לתרום לעשייה משותפת. זה צירוף חדש בעברית, והוא דומה ל"הטה שכם", שמקורו בברכת יעקב ליששכר: "וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל" – יש כאן תמונה יפה של הטיית השכם לפנים כדי לשאת בעול. נטה שכם, ובלשון ימינו – הִטה שכם.
אין בתנ"ך "תן כתף" במשמעות הזאת, אבל יש ביטוי יפה אחר, פעמיים – פעם אצל זכריה הנביא ופעם אצל נחמיה: "לתת כתף סוררת", ובמילים המדויקות: "וַיִּתְּנוּ כָתֵף סֹרָרֶת". הביטוי הזה מציין קשיחות, הקשיית העורף. נראה שהוא היה מקובל בימים ההם – צריך לציין שזכריה ונחמיה חיו בתקופה אחת – בימי מלכות פרס, כששבו גולי בבל אל חורבות בית המקדש בירושלים. בלשונם – לתת כתף סוררת פירושו להפגין סירוב, מרי, בהטיית הכתף לפנים. בעברית החדשה נתינת הכתף כבר איננה מרי אלא הטיית השכם כדי לעזור…
מנחם: או, כמו בשיר הפורים של אביגדור המאירי: כדי לצאת בשירים ובריקודים. רא"ר – תודה רבה.
כתיבת תגובה