על "רבתי עם" במלעיל לעומת "תל אביב רבתי" במלרע.
מנחם: תשעה באב הוא היום שבו חרבו, על פי המסורת, שני בתי המקדש, וקוראים בו את מגילת איכה. את הפסוקים הראשונים במגילה השמיעו כאן יוצאי קהילת פירנצה וליבורנו שבאיטליה. הם שרו אותם בהגייה ברורה וצלולה, ושמענו אותם מבטאים "רבתי עם" – בהברה מלעילית – רב֫תי, ולא "רבת֫י" אף על פי שמסורתם מסורת ספרדית. מהו ההסבר, רות אלמגור-רמון?
רותי: היום אנחנו אומרים, למשל, 'תל-אביב רבת֫י' – תל-אביב ופרבריה. אבל הצורה המקורית, על פי טעמי המקרא, היא רב֫תי. זאת צורה עתיקה שפירושה – רבת, או רבה – גדולה. היום הצורה המלעילית "רב֫תי" נשמעת תמוהה, ולכן הלבישו אותה בטעם מוכר יותר, רבת֫י, התאימו את משמעותה לצורכי היום, וקיבלו יצור בן-ימינו: רבת֫י. לא בדרך רשמית נעשה השינוי, אלא בדרך טבעית, בקרב דוברי הלשון. אך משנעשה, לא קמו לו מתנגדים. ואולם מי שקורא היום במגילת איכה, ראוי שיקרא לפי הטעמים ולפי המסורת: רב֫תי, ובהמשך: שר֫תי. רב֫תי עם – רבת העם, הגדולה. שר֫תי במדינות – השרה שבמדינות. איך ירדה העיר הגדולה והשלטת מגדולתה!! מנחם אני מציעה שתקרא בקולך הקרייני.
מנחם: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּ֫תִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּ֫תִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס.
כתיבת תגובה