על מקור הביטוי ועל המשמעות המקורית של המילה סלע בו.
מנחם: שלום לד"ר רות בורשטיין – ראש לימודי עריכת הלשון במכללת דוד ילין, כאן מנחם פרי: מה פירוש "מילה בְּסלע", רותי – מהו הסלע הזה, ואיך הוא מתקשר לִשתיקה?
רותי: במקורות היהודיים יש הערכה רבה לשתיקה: "לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים", כתוב במזמור תהלים, כלומר 'אותך אלהים מהללים בִּשתיקה'. ובמשנה, בפרקי אבות מוצאים: 'סייג לחכמה – שתיקה', כלומר במקום שבו נגמרת השתיקה נגמרת החכמה. במסכת פסחים שבמשנה כתוב: יפה שתיקה לחכמים, קל וחמר לטפשים'. ובימינו אומרים 'שתיקה שווה זהב'.
אבל יש ניב אחר המוכר בדרך כלל רק בחלקו הראשון, ולכן משבשים את משמעותו: 'מילה בסלע'. הניב בשלמותו הוא 'מילה בסלע משתוקא בתרין'. החלק השני – בארמית, ורש"י מסביר שם, במסכת מגילה בתלמוד: "אם תרצה לקנות הדבור בסלע, תקנה השתיקה בשתים". כלומר, ערכה של השתיקה כפול מערכו של הדיבור. סלע כאן הוא שם של מטבע, ולפי הרמב"ם ערכו כערך השקל שבמקרא. ה'שקל' בתלמוד, ערכו רק חצי סלע. בלשון ימינו, ובעיקר בלשון התגוביות במרשתת, רבים משתמשים בַּמילה 'בסלע' במשמעות אמת לאמתה, אמת יציבה כַּסלע, אבל כפי שהראינו סלע כאן הוא מטבע, והפירוש עולה בבירור מחלקו השני של הביטוי, שתרגומו – שתיקה בשניים במדרש יש תוספת לביטוי, המובאת בשם בנו של אחד האמוראים: "כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה": מומלץ לנסות.
מנחם: ד"ר רות בורשטיין – תודה רבה!
כתיבת תגובה