על המשמעות השונות של תפשׂ ושל תפס: תופשי התורה, תפס מקום בחדר, תפס גבוה ועוד.
@yiramne סוף סוף תפסתי אתכם על חם! (פרשת מטות) #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #עברית #לשון #השפה_העברית #דקדוק #פרשתשבוע #פרשתהשבוע #פש #תנך #מקרא #יהדות #דברתורה #תורה #פרשה #ספרבמדבר #פסוק #פסוקים #דברתורהלשוני #דתלשוני #תפס #תפש #תפסגובה #תפסקריז #תופסמקום @ירעם נתניהו על תפס לעומת תפשׂ: @ירעם נתניהו
תמלול:
תפסתי אתכם!
בפרשת מטות מופיע: וְחָצִיתָ אֶת הַמַּלְקוֹחַ בֵּין תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא וּבֵין כָּל הָעֵדָה – תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה – אנשי הצבא.
הצירוף תופשי X מצוי במקרא, כמו: תופש חֶרב/כינור/מגָּל/מָגן/מָשוֹט/
בכל הדוגמות האלה נזכרים כלים מוחשיים, אבל פעמיים בלבד מופיע תופשי- לצד לשם מופשט: תופשי המלחמה שראינו וכן תופשי התורה. כנראה בגלל כל הדוגמות שראינו החל תופש להיתפס כ"מי שעיסוקו ב…" ומכאן המוחש הפך למופשט.
עיקר עניינו של ת-פ-שׂ במקרא הוא לאחוז בחוזקה או ללכוד, ובלשון חז"ל נוספו עוד משמעויות, כמו: קידושין תופסין – חלים; בֵּין שֶׁאָמַר בָּרְכוּ בֵּין שֶׁאָמַר נְבָרֵךְ אֵין תּוֹפְסִין אוֹתוֹ עַל כָּךְ, כלומר מבקרים או מחייבים.
בלשון ימינו נוספה גם משמעות של מילוי חלל, כגון "הארון תופס רבע מהחדר," וכן קליטת מסר, כמו: "תפסת את הרמז?".
בעברית העממית התרבו צירופי תָּפַס שמשמעם השתלטות על דבר, כמו: תפס יוזמה/פיקוד/מנהיגות או הימצאות בשליטת דבר, כגון תפס קריזה/שלווה.
עוד בעניין: תפס-תפשׂ – יש הבדל?
כתיבת תגובה