על קצר וארוך: קצרה ידו מלהושיע, קוצר ראייה, קווי אורך, אכה וארוכה.
ב"רגע" זה נקצֵר במקום שאפשר היה להאריך, ונשתדל לא להיות אַרְכָנִים וטַרחנים – ובסוף, עוד יתברר לכם שהיריעה קצרה מהכיל הכל. נצא לדרך בתקווה שלא תהייה ארוכה כאורך הגלות.
ארוך וקצר הם ביטויים ניטראליים לכאורה, כאלה המעידים על מידה: דבר אחד הוא ארוך – ואחֵר קצר. אבל, כמו שקורה לא אחת למילים, הן פורסות כנפיים ומשמעויות הרבה מעבר למובן המקורי. וכך תמצאו את ארוך וקצר בביטויים רבים, ומעניין שרוב הביטויים ה"ארוכים" חיוביים במהותם – וה"קצרים" שליליים. למשל, "אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת" הן ממידותיו של הקב"ה; ומאחלים אריכות-ימים ושייבדל לחיים ארוכים (יבדל"א) – ולעומתם,
קוצר-הרוח וקוצר-הראייה, וגם מי שקצרה ידו מלהושיע ואפילו קצרה נפשו. ואת שני המובנים ביחד תמצאו במשלי: "אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת".
הבה נאזֵן מעט: על הגבוהים, "לאַנגער לוקש" (אטרייה ארוכה ביידיש), כתב בראשית המאה ה-18 הרופא טוביה כהן בספרו "מעשה טוביה": "כל ארוך שוטה". ויש לו גם הסבר: "אצל קצרי הקומה יש מעט ריווח בין הלב שהוא משכן הרוח החיוני לבין המוח שבו מורשי המחשבה ובנקל יתנשאו האדים למעלה אל המוח אשר בו נולדה המחשבה ועל ידי זה ימהר להבין, משא"כ [מה שאין כן] בגדולי קומה שמתפזרים (האדים) ומשתבשים". מה לעשות, כבר נאמר "ארוך כמו שרוך".
השורש ארך מצא את מקומו לא רק כשם-תואר. כך למשל קווי-אורך במפת העולם; או אַרְכָּה, דחייה, כאשר מוּארך מועדו של משהו, כמו במדרש רבה: "ונתן להם (לבני דור המבול) ארכה ולבסוף פרע מהם". כך אריכוּת-חיים ואריכוּת-לשון. וגם אֲרוּכָה (כ' לא דגושה, וככל הנראה האות ו' נוספה רק כדי לסמֵל את תנועת השוּרוּק, ואפשר לקרוא גם אֲרֻכָּה) שהיא בריאות והחלמה, וקרובה לערבית ארכַ הנאמרת על פצע שהבריא. לפי בן-יהודה, ארוכה היא "הבשר הבריא, האדום, שעולה במקום הפצע כשמתחיל להבריא במקום הבשר הרקוב". כך יובן היטב הביטוי "הֶעֱלָה אֲרוּכָה" שפירושו הבריא, נתרפא. ואמר הנביא ישעיהו: "אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח".
עברנו דרך ארוכה כדי להגיע לאורך הלועזי, השואב את מקורותיו מן הלטינית longus שהתגלגלה ללשונות רבות. וגם בהן, מעבר לשם תואר – כגון The Longest Day, יום הפלישה לנורמנדי – שם העצם קיים גם בתחומים שונים. longitude הוא קו-אורך גיאוגרפי; longevity היא אריכות ימים מצירוף של long + aevum, תקופה, אותה מילה שממנה נגזרה medieval, ימי-ביניימי, שהוא צירוף של medium + aevum. במרכז ההיסטורי הנפלא של העיר פירנצה תפסעו ב-lungarno כזה או אחר, רחוב שנמתח לאורך (lungo, כמו along באנגלית) הנהר Arno. ההתפתחות הלשונית מעניינת: ברבים הם נקראים פשוט lungarni. באיטליה, ממש חובה לשתות ספל אספרסו, והמוזג ישאל אתכם אם אתם רוצים אותו lungo, כלומר "מוּארך" בהרבה מים (וזה עדיין רחוק-רחוק מכמות המים הנהוגה בישראל!) או corto, קצר, וגם stretto, צר, מכוּוץ. אפשר מאוד שעוד שנים תתגעגעו לקפה, ובאנגלית תרגישו longing for, ביטוי שבא מ-long. רק שִמרו היטב על ה-belongings, החפצים, אלה ש"הולכים איתכם" along כל הדרך. בשדה התעופה אולי תתפנקו לכם ב-lounge, הטרקלין, כנראה מן הרעיון של סַפָּה שעליה מותחים ומאריכים את האיברים, אולי כמו זו הקרוייה שֶׁזְלוֹנְג, שהיא בעצם chaise longue, כורסה ארוכה בצרפתית.
ארוּכה ואריכות-ימים אולי עוזרות, אבל בסופו של דבר, כפי שניסח זאת הכלכלן הידוע ג'ון מיינארד קיינס, In the long run we are all dead. הוא כמובן לא התכוון לעובדה הביולוגית הידועה, אלא השתמש בכך כדי להסביר את התיאוריה שלו על תפקידן של ממשלות בניהול הכלכלה.
היה לנו סיפור ארוך, "א לאַנגע מייסע", ואנחנו חייבים to cut the long story short כדי להשאיר חומר ל"רגע" אחר שההמתנה לו תשאיר אתכם קצרי-נשימה. נגיע לשם langsam aber sicher, לאט [זמן ארוך] אבל בטוח, כמאמר השפה הגרמנית, ובלשוננו באורך-רוח.
כתיבת תגובה