על המילים: אסיף, מאסף, נאסף את אבותיו, אסופה, אסיפה, אסופי, אנסמבל, גוביינא, אספסוף.
הֵאַספוּ, ותוסיפו דעת על כמה דברים שאָספנו מסביב לשורש אסף.
משחר ההיסטוריה אנחנו אוספים ומלקטים דברים, למאכל ולשימושים אחרים. המילה אסיף מתארת את התוצרת הנאספת, ומכאן חג האסיף. כמוה, גם אֹסֶף שהיא התבואה שאוספים מן השדה, ובמיוחד התאנים המאוּחרות שנשארות באילן אחרי הקיץ – והן ההיפך מבִּכּוּרוֹת בטרם קיץ. ככל הנראה, השורש אסף קרוב לשורש יסף, ובעת האיסוף אנחנו מוסיפים דבר לדבר. בהטיות שונות הוא מקבל משמעויות שונות לגמרי. נֶאֱסף קהל רב – אבל נאסף אל אבותיו הוא מי שהלך לעולמו. הארכיאולוגים מסבירים שבעבר, תקופה מסויימת אחרי הקבורה, כדי לפַנות מקום-קבורה לאחֵר, היו מעבירים את שאריות המת אל אלה של אבותיו שמתו לפניו, וזו המשמעות של "נאסף אל אבותיו". ויש גם פּן חיובי לשורש, ריפֵּא: "וְהֵנִיף יָדוֹ אֶל הַמָּקוֹם וְאָסַף הַמְּצֹרָע" נאמר בספר מלכים ב' בסיפור על אלישע, אשר ריפא את נעמן, שר צבא מלך ארם, מן הצרעת.
ישנם הרבה מאַסְפים: זה האוסף מים מכמה צינורות ונמצא מתחת לרצפה. זה ההולך בסוף המחנה ומנוגד לחלוץ. וגם קו האוטובוס האטי והמעצבן מכולם שעוצר בכל התחנות בדרך. ומאסף הוא גם שם לכתב-עת, ספרותי בדרך כלל, שיש בו קטעים של מחברים שונים על נושא מסויים, וכמוהו כאֲסֻפָּה. מילה זו, אסופה, ניתנה גם לתיאור חבורה או קבוצה: "תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה", וקוהלת כבר כינה כך אנשי חוכמה ומדע: "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת".
אנשים יכולים להתאסף ואז תהייה זו אסֵיפָה שבה נאמרים ונשמעים דברים – אבל בהטייה קטנה, בביטוי נאספו על, כבר יש כוונה של איבה: "וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי" אומר יעקב לשמעון ולוי. כולם נאספים, וכך גם האֲסוּפי, שעליו אומרת המשנה: "כל שנאסף מן השוק ואינו מכיר לא אביו ולא אמו".
האסיפה היא assembly באנגלית ודומותיה בלשונות אחרות, והמקור הוא בלטינית assimulare, לחַקות, לעשות בדומה, ומכאן כמובן הסימולציה, ההדמיה. מיפגש הדומים יצר את האסיפה. הפועל to assemble במובן של להרכיב חלקים ב- assembly line, הוא רק מן המאה ה-19. האסיפה איננה רק זו של הנבחרים או האסיפה הלאומית הצרפתית, Assemblée nationale, אלא מקומה גם במוזיקה: האנסמבל הקאמרי, למשל, קיבל את שמו מן ה-ensemble, אשר גם שורשו ב-simul הלטינית, ושוב אנחנו עוסקים במילה שיש לה קשר לדמיון במראֶה או בזמן (סימולטני) – וקרובה לאלה גם המילה similar, דומה. מכל המילים כבר אפשר היה לעשות אוסף נאה, collection בלעז, שגם עניינו איסוף של אנשים וגם של חפצים וביניהם כסף. לכן, collectible היא יתרת-חוב ואילו uncollectible debt הוא חוב שאי אפשר לגבותו. שיחת collect היא כזו שהמקבל אותה משלם עבורה, מונח שנוצר עם המצאת הטלגרף, ובעברית היא גוביינא מן הארמית גבא, לגְבות.
כשהם נאספים, זו אסיפה, אבל כשכוונותיהם רעות הרי זה אספסוף. כמו ערב רב, גם לאספסוף יש תמיד הקשר שלילי: "וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר" אומר המקרא על בני ישראל במדבר. חוקרי הלשון תמימי-דעים שהמקור הוא מלשון התאספות של אנשים – אבל, יש מי שמציע לקשר את המילה דווקא לערבית סַפְסַף שפירושה הפסולת והרע מכל דבר, עלוב ונחות. מעניין, שבצרפתית אספסוף הוא ramassis, מן הפועל ramasser שפירושו לאסוף. באנגלית האספסוף הוא mob – קיצור של mobile, נייד, שאפשר אולי להשוותו עניינית ולשונית לחוֹפֵז ופוֹחֵז בעברית. באנגלית, אספסוף הוא גם riffraff, מן הצרפתית rif et raf. והמקור: rif הוא מ-rifler, לגרד, לחרוץ – ומכאן הרובה, rifle באנגלית, שבקנה שלו חורצים תעלות! וה-raf שעניינו לתפוס, לחטוף. מכאן גם raff, זבל באנגלית, וכמובן raff people, ועם זה נאספנו בחזרה אל האספסוף.
כתיבת תגובה