על המילה מצר ביחיד, מצרים ברבים, על בין המצרים ועל צורת הסמיכות, כולל מענה לשאלה: מצר הורמו זאו מצרי הורמוז.
"שתי המְכליות הבריטיות נתפּסו בְּמֵצַר הוֹרמוֹז כשהיו בדרכן לאיראן".
מֵצַר הוא מעבר מים צר בין שני חלקי יבשה, או רצועת יבשה צרה בין שני ימים. מֵצַר – מן השורש צר"ר, כמו מֵמַד מן השרש מדד. והצורה אינה משתנה בסמיכות: מֵצַר הוֹרמוֹז, ובתוספת ב- או ל-: בְּמֵצַר הוֹרמֹוז, לְמֵצַר הוֹרמוֹז.
צורת הרבים של מֵצַר – מְצָרִים, בסמיכות מְצָרֵי- ובתוספת ב- או ל-: בִּמְצָרֵי–, לִמְצָרֵי-.
מקורה של המילה 'מְצָרִים' במגילת איכה, שבה מקוננים על יהודה ואומרים: "לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ, כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", כלומר אויביה של יהודה השיגו אותה במקומות הצרים שמהם לא יכלה לברוח. מכאן מְצָרִים הם שני ימי האבל במסורת היהודית – י"ז בתמוז, שבו הובקעה חומת בית המקדש, ותשעה באב, שבו חרב הבית. ובין המצרים – הם שלושת השבועות שבין המועדים האלה, שלושת השבועות שאנו בעיצומם בימים אלו. ו
מה נעדיף: בְּמֵצַר הוֹרמוֹז או בִּמְצָרֵי הוֹרמוֹז? הפנינו את השאלה לגיאוגרף והקרטוגרף משה ברוור, יומיים לפני יום הולדתו ה-100, ולדבריו מבחינה גאוגרפית – זהו מצר אחד, אבל הוא ארוך מאוד ומשתנה במבנהו, ולכן יש הרואים בו מְצָרִים. לפיכך נעדיף את צורת היחיד: בְּמֵצַר הוֹרמוֹז, ומי שיעדיף בכל זאת מְצָרִים – יש גם לו על מה להישען.
כתיבת תגובה