על מקור הביטוי בתורה ובקבלה.
לביטוי יש גם קשר למושג מוכר בהלכה ובקבלה.
על פי ההלכה, כלי חרס אינם ניתנים לטיהור ואם הם נטמאו יש לשברם: וּכְלִי-חֶרֶשׂ אֲשֶׁר-יִגַּע-בּוֹ הַזָּב יִשָּׁבֵר; וְכָל-כְּלִי-עֵץ–יִשָּׁטֵף בַּמָּיִם (ויקרא טו יב).
הקבלה משתמשת בדימוי זה באופן סמלי: בעולם שברא אלוהים היו כלים שהעבירו את הטוב מהעולמות העליונים אל העולם שלנו. חטא גן עדן של האדם גרם לשבירת הכלים ומאז האדם צריך להתאמץ כדי לזכות בפרי על עמלו.
כתיבת תגובה