על מקור המילים: שפחה, משפחה, עבדקן, מעבדה, לבורנט, לייבור, רובוט, סלאבי.
"לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? / לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!" כתב המשורר הלאומי ח"נ ביאליק, ואנחנו נקדיש כמה מילים לעבודה ולמילים הנגזרות מן השורש שלה, ועבודה זו אולי תצילנו מרעב ותְזַכֶּה אותנו, כמאמר השיר, בלחם רב ובכוס חלב.
עבודה יכולה להיות מה שאנחנו עושים מדי יום במקום העבודה שלנו; או עבודת-אלילים, ואז נהייה לעכו"ם (עובדי כוכבים ומזלות); להבדיל, נוכל להיות עובדי-אדמה. ואם כל אלה אינם מוצאים חן בעינינו, נוכל תמיד "לעבוד" על אנשים ב"עבודה בעיניים". עבודה כמובן משורש עבד, ומיהו העובד הכי קשה בשכר הכי נמוך? העֶבֶד. וזו עֻבְדָּה, כמובן מאותו שורש. מעניין, שהגברת באותו סטטוס נקראת שִׁפְחָה מן השורש ששימש ליצירת המילה העברית מִשְׁפָּחָה, וגם בכמה מלשונות האיזור הוא משפחה, שבט. העבד יכול להיות עַבְדְּקָן, אבל אין שום קשר, כי פירוש המילה הוא מי שזקנו עב (חילופי אותיות זקן/דקן), והיפוכו הוא זַלְדְּקָן.
מן המילים הנגזרות מאותו שורש נזכיר את עֻבָּד, שהוא למשל החלק שמעבדים במחרטה – ואת המילה מַעְבָּדָה שאותה חידש כמובן אליעזר בן-יהודה, לשמש כמקום של עבודה. בן יהודה חשב בוודאי לא רק על העבודה – אלא גם על המקבילה הלשונית הזרה, ה-laboratory באנגלית ודומותיה בשפות אחרות. laboratory נגזרת מ-laborem הלטינית, עבודה, ומן הפועל שיצר אותה. “Ora et labora”, בלטינית "התפלל וַעֲבוֹד", נצטוו הנזירים הנוצריים, ותודו שזה קרוב הרבה יותר לרוחו של יוחנן הסנדלר מאשר לאלה ש"תורתם אומנותם". במקור, המילה סימלה לא רק עבודה אלא סבל, התנסות קשה, כאב. מאותו שורש נגזרו גם המעבדה והלַבּוֹרַנְט העובד בה – וגם ה"לייבור", הלא היא מפלגת העבודה בנוסח האנגלו-סקסי.
ההקשרים הלשוניים אינם מסתיימים כאן, והם גולשים גם ללשונות אחרות: בלשנים מסבירים, כי השורש הקדום של ה-laboratory, או lab כפי שאוהבים לקצר היום, הוא LABH אשר בחילופים שכיחים בין L ל-R נמצא אותו בתצורה של RABH. מכאן, Arbeit הגרמנית, עבודה, וגם רַבּוֹטָה, עבודה ברוסית. היזכרו נא כיצד מתנגן שירו של אריק איינשטיין הנפתח כך: "הבוקר בא, הבוקר בא, אז תגיד תודה / שלוש ארבע, שלוש ארבע ולעבודה". ואם אנחנו כבר באיזור הגיאוגרפי הזה, ישנו כמובן הרובוט המפורסם, שהוא בעצם מן ה-robotnik בצ'כית שפירושה עֶבֶד, מרוֹבּוֹטָה, עבודה כפוייה. את הרובוט המכאני כפי שאנחנו מכירים אותו חידש המחזאי הצ'כי קארל צ'אפק.
הסלאבים תרמו לא רק את הרבוטה והרובוט – אלא גם את המילה slave, שלא במקרה קרובה לשמם של העמים הסלאביים. המקור הלשוני הולך ל-sclavus, עבד בלטינית, ולמילה יוונית שקדמה לה. בהזדמנות אחרת נכתב כאן כי איחול-השלום האיטלקי צָ'אוֹ שנכתב ciao, החל מן הצירוף s-ciao vostro, כלומר, אני עבדך. s-ciao היא המקבילה בהיגוי וונציה ל-schiavo, עֶבֶד באיטלקית. במזרח אירופה, נהוג להיפרד באמירת servus, משרת, עבד. האם העמים הסלאביים הם עבדים על פי שמם? הסבר אחד לשמם שולל זאת לחלוטין, ולפיו, כיוון ש-slovo פירושו מילה, משמעות שמם שהם דוברים שפה, להבדיל מאחרים שהם אילמים, זרים או שאינם דוברים סלאבית (בדיוק כפי שהיוונים התייחסו לברברים, המברברים בלשונם ואינם יודעים יוונית). ההתבדלות הלשונית הזו יצרה גם שפות וגם ארצות שבשמן כלולה המילה, כמו סלובקיה וסלובניה. הסבר אחר לקשר בין הסלאבים לעבדים מציג את הקיסר הגרמני אוטו הגדול במאה העשירית שבמלחמותיו לקח שבויים רבים מבני העמים הסלאביים ומכר אותם לעבדים.
בצרפתית, עבודה היא travail ובספרדית trabajo, וגם מילים אלה משמרות את המובן הלא-סימפטי המקורי: מאמץ שגורם לסבל, מסע-ייסורים ואפילו עינויים. אינכם צריכים לצאת למסע רחוק מדי כי גם travel, נסיעה, החלה את דרכה מאותו מובן: מסע ליעד קשה. אולי, למרות שאין לכן סימוכין מלאים, המקור הוא במכשיר העינויים tripalium, "שלושה עמודים" שהתמונה המופיעה כאן מסבירה היטב כיצד הוא עובד, ונותנת רעיון כלשהו לקשר בינו ובין ההליכה יום יום לעבודה…
כתיבת תגובה