על מקור המילים: צד, כיצד, סטרא, סטרא אחרא, מחד גיסא, מאידך גיסא, צדודית, פרופיל.

אם ה"רגע" הזה ייראה לכם רב-צדדי, אתם צודקים: הוא עוסק בצד הזה וגם בצד השני – של המילה צַד.

במילה צד, אומר לנו מילונו של בן-יהודה, נתאחדו אולי שתי מילים שנגזרו משורשים שונים. אחת מקבילה לארמית צִדָּא או צדדא, במשמעות של אצל, על-יד, ובערבית תמצאו את מקבילתה צַדַד, קִרבה, (ומכאן, סָדָד שהיינו נוהגים לומר במשחקי ילדים, תיקו; "יצאנו סדד"). והשורש השני שתרם למילה צד הוא בערבית צִ'דּ שעניינו היפוך וניגוד. לכן, מסכם בעל המילון, אולי ממשמעות הניגוד נולדה צד כמילה יחידה, צד אחד שנמצא בניגוד לאחר. והוא משווה זאת ל-end באנגלית שהיא סוף וגם הקצה שכנגד. למילה end אותו שורש לשוני של anti, נגד, וגם של ante, לפנֵי, שכבר נתקלנו בה בביטוי am, לפני הצהריים, ante meridiem.

מכאן נגזרו פעלים וצירופי-לשון שכולם עניינם צד. הכיצד? גם הביטוי הזה בא מאותו מקור לשוני: כֵּיצַד הוא הֶלְחם של אֵי (איזה) + צד.

אנחנו מצדדים במישהו כשאנחנו "לוקחים את צידו" בוויכוח. ובערבית, כאמור, תמצאו גם את הקִרבה וגם את הפְּנִייה הצידה, תוך דחייה והתנכרות. את תותח הטנק מצדדים תוך הפנייתו מצד לצד. בית המשפט שומע לעתים את הטענות במעמד צד אחד. צדדי הוא מה שאינו עיקרי, כגון רחוב צדדי. חד-צדדיוּת היא גישה שיש בה הסתכלות לא-רחבה על הדברים, ובניגוד לה קיימת הדו-צדדיות ואפילו הקיצור דו"צ לאש דו-צדדית, זו הקרוייה, כמה נורא, "אש ידידותית".

עוד צדדים לנושא: פרט (ובאנגלית besides, כלומר לְצַד) למילה צד קיים גם סִטְרָא, צד, מן הארמית שְׂטַר או סְטַר, [הוא] חילק, שׂם בצד, מילה שעברה גם לערבית במשמעות של חלוקה, הפרדה. בספרות הקבלה התגלגלה המילה לסִטְרָא אָחֳרָא, הצד האחר, כינוי לצד הטומאה. ואגב, לפני הניקוד כפי שהוא מופיע במילון, יש לבטא את המילה השנייה אוֹחוֹרָה (חולָם, חולָם, קמץ) ולא כפי שאנחנו נוהגים [הערת העורך – ראו את שמופיע באתר האקדמיה ללשון]. מכאן התגלגלה המילה מצד לצד, עד שהיתה לרחוב חד-סטרי, כזה שמוּתרת בו התנועה רק לצד, לכיוון, אחד.

זה מחד גיסא – ומה מאידך גיסא? גם גיסא (הכתיב הנכון הוא גִּסָּא) הוא צד, וזו הסיבה מדוע הביטוי הנכון איננו "מחד – ומאידך" אלא "מחד גיסא – ומאידך גיסא".

הנושא אכן צָדוּד, רב-צדדי בעברית יפה, ובכל זאת אנחנו נתבונן בו מן הצְדוּדית שלו, הפרופיל, שבלי ספק יש בו צדדים מצוֹדדים. מדוע צדוּדית? מפני שזהו תיאור של הפנים (בדרך כלל) מן הצד ולא enface, מן הפָּנּים, החזית. והפרופיל מנין? המילה באה מ-latus, צד בלטינית. מכאן הלכו המילים לכיוונים שונים: בדיפלומטיה תמצאו מגעים בִּי-לַטֶרַאליים או מוּלטי-לטראליים, דו-צדדיים או רב-צדדיים. קו הרוחב על הגלובוס הוא latitude (להבדיל מ-longitude, קו אורך). באנטומיה של הגוף תמצאו את השרירים הלטראליים. בגיאומטריה זהו ה- latus rectum, אשר שמו כלל אינו קושר אותו לאחוריים, והוא בסך הכל הקו הישר (rectum) העובר למשל באליפסה באחד משני מוקדיה ומקביל לציר המשני.

מפתה לחשוב ש-side האנגלית היא קרובה לשונית של צַד העברית, ואולי אף לדבר על "מקרר צד-by-צד" – אבל היא ממש לא, ומקורותיה בלשונות צפון-אירופיות במשמעות של "הצד הארוך", ובכלל משהו ארוך. ומה שנותר, כדי לא להישאר אאוטסיידרים ולא להיקלע לעמדת נבדל, אוֹפְסַייד – הוא לאמֵץ את מילות השיר של להקת מונטי פייתון: Always look on the bright side of life.