על מקור המילים: רופא, רפיון, הרפיה, רפאים (רוח רפאים), פרמדיק, מדיצינה, מדיטציה, מדוזה, מודולציה, מודל, מודיפיקציה, מודה (אופנה), דוקטור, דוקטרינה.
למרבה המזל, במילון העברי נותרו לרפואה כמה מילים שטרם עסקנו בהן – ואחת מהן היא רפואה. מה לרפואה ולרפיון, ומהו הקשר שלהן לחרסים שהיו קבורים באדמה?
הכל מתחיל בשורש רפא והטיותיו השונות שעניינן טיפול ותיקון – ולא רק של הגוף. חוקרי המילים מלמדים אותנו שפעלים דומים קיימים גם בלשונות שונות באזורנו, ועניינם תיקון בגד, הטלאה ותפירה ביחד (וגם זה קרוב לתחומו של הרופא…) המשמעות הזו זלגה גם לעברית, ואחת הפעילויות החשובות של המחלקה לארכיאולוגיה היא רַפָּאוּת של חרסים, איחויים של השברים (שוב נכנסנו לתחומו של הרופא). הרַפָּאִים מתקנים, ובעצם מביאים תרופה לחרס הנשבר, ואילו יכלו היו מקדימים תרופה למכה ששברה אותו. כאנשי מקצוע, הם בוודאי מאמינים שהכל רָפִיא, על משקל הכל שָׁפִיט, למרות שאת המילה הזו תמצאו בעיקר במילון.
אבל, רפא הוא גם צורה משנית של רפה, במשמעות של החלָשָה. מכאן הרפיון וההרפייה, וגם האות הרפויה שאיננה דגושה, ואף ריפויו של אדם והחזרתו לקו הבריאות – וגם ריפּוי של מתכת והחלשתה לצורך עיבוד. קצת מבלבל, ולבד שלא תִרפינה ידיכם ולא תרפו את אחיזתכם במילים לנוכח רוחות הרפָאים שנושבות כאן. רפָאים אלה, אין להם דבר עם הרפואה – לא הרגילה ולא האלטרנטיבית – אלא עם השורש רפה, והם רַבִּים של רָפֶה כשם שנְכָאִים הם רַבִּים של נָכֶה. המקרא מזכיר את עמק רפאים, וגם הגיאוגרפיה המודרנית של העיר ירושלים עושה בו שימוש. רפָאים נקראו גם התושבים בכנען בטרם הכיבוש הישראלי: "רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כָּעֲנָקִים וְהַמֹּאָבִים יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים" נאמר בספר דברים. וגם אמרו עליהם שם שהם זנים של יצורים שנכחדו מהעולם: "כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים".
יש סברה שלרְפָאים, המוזכרים בתנ"ך גם בהקשר של מוות ושְאוֹל, אין קשר לרפָאים הארציים, והם שֵם כולל לנשמות המתים. על פי רש"י מדובר ברשעים שוכני גהינום: "והרפאים האלה שריפו ידיהם ממצוותיך, בל תהיה להם תקומה".
נניח לנפשן את רוחות הרפאים, ונראה שבלשונות העולם הכל מתחבר לשורש הלשוני med (שאין לו קשר לקלאבּ מֶד, קיצור של Club Méditerranée) – ומכאן נגזרו כמובן מֶדִיצִינָה, פַּרַמֶדיק וגם ה- Medical Center. הרופא בלטינית, medicus, קיבל את שמו מן הפועל mederi, לרַפֵּא, מילולית לדעת לבחור את המסלול, כי המשמעות היסודית של השורש med היתה למדוד, להגביל, לקבוע. ומכאן, המילה measure, מידה. כך נוצרה גם המילה מֶדיטציה, על בסיס הפועל meditari, לחשוב. ואפילו המֶדוּזה המיתולוגית היא מכאן: מילולית פירושה שומר, כנראה מן היוונית medein, להגן, לשלוט – והכל מאותו שורש, שאליו תחברו גם את modus ובאנגלית mode שעניינם מידה והגבלה; גם את מוֹדוּלציה; גם את moderate (מתון, מדוּד); גם את model (מודל) ומוֹדיפיקַציה – ומאותו מקור לשוני גם מוֹדָה, אופנה, ואִפְנוּן התדר בשידורי הרדיו, הלא הוא frequency modulation ובקיצור FM. זקני הדור בוודאי זוכרים את "ברנדי מדיצינל", שסגולותיו הרפואיות כאילו לקוחות מסיפורי דיימון ראניון, ישמרנו רפאל, המלאך הממונה על הרפואה.
ה-med קשור לרופא שתוארו הוא M.D., ראשי תיבות Medicine Doctor, להבדיל מדוקטור לספרות שהוא Ph.D., דוקטור לפילוסופיה. דוקטור הוא מילה תחליפית לרופא, לא רק אצלנו אלא גם בשפות אחרות, למרות של-doctor כשלעצמו אין כל קשר לרפואה: דוקטור הוא מן השורש docere, להראות, להסביר, ולכן הדוקטורים בראשית הדרך היו מורי-דת, מדריכים, מילולית אלה שגורמים כיצד להיראות בצורה הנכונה. מכאן גם דוקְטְרִינה, דרך מחשבה. רק במאה ה-14 הוא היה לתואר האקדמי הגבוה ביותר, ורק במאה ה-16 המילה הוצמדה לרופאים, על אף שאינה המונח העיקרי לציון מי שעוסק ברפואה, אלא médecin בצרפתית, physician באנגלית ו-Arzt בגרמנית.
ואחרי כל המידע הזה, ממש מתבקש לקרוא: יש רופא באולם?
כתיבת תגובה