על מקור המילים: צבא, סטרטוספירה, אסטרטגיה.
מיהו המצביא העליון המנהל אסטרטגית את צבא השמיים? את התשובה, שהיא מתחום האמונה, נשאיר לאחרים, וכאן נעסוק רק בקשר בין המילים.
צבא אמנם קשור במלחמה, אבל במובן הרחב יותר עניינו בהתאגדות והתקהלות של אנשים. למשל, אנשים שצובאים על פתחי האולם. ההקשר הרווח יותר של לחימה קיים גם כפועַל שמשמעותו לנהל מלחמה וגם לשרת. כך הדבר גם בלשונות קרובות לנו כמו ערבית שבה צבא משמעותו תקף, התנפל. ובשפה האוגריתית העתיקה (וזו לא גרסא דינקותא של המחבר, אלא מתוך מילון בן-יהודה…) המילה צבאֻ מציינת גם את צבא השמיים, השמש והירח – וגם איש צבא, חייל.
אבל, ייתכן מאוד שהמשמעות ה"מלחמתית" המקובלת של צבא היא מאוחרת, ואת המקור יש לחפש במקום אחר. הלוויים נצטוו: "מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל בָּא לַצָּבָא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד". ולכן, המשמעות של צבא היא עבודה קצובה, העבודה הנעשית במספר שנות עבודה, חוזה שהשָׂכיר מתחייב בו, כמו באיוב: "הֲלֹא צָבָא לֶאֱנוֹשׁ עֲלֵ {עֲלֵי} אָרֶץ וְכִימֵי שָׂכִיר יָמָיו". ובישעיהו: "דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ". ומעיר מילון בן-יהודה: "אפשר לבאר גם מכאן את משמעותה הרגילה של צבא, צבאות, בהוראת צבא שָׂכוּר, אנשים שְׂכוּרִים לצבא. ואולי זאת באמת הוראתו הראשונה של השורש, שממנה הסתעפו יתר ההוראות גם בלשונות האחיות, בעוד שקשה לבאר הוראה זו מתוך משמעות הצבא והמלחמה".
המקרא גם מגדיל את הצבא לצבאות, ברבים, ותמצאו בו לא אחת את הביטוי "ה' צבאוֹת", כמו למשל בדברי חנה, אֵם שמואל: "וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר ה' צְבָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ". ומעיר החוקר, כי השימוש הזה של ה' צבאות או אלוהֵי צבאות, הוא בעיקר כינוי לצבאו השמימי של אלוהים. אבל, בצבא השמיים נכללים גם השמש והירח שהם מסימניו של פולחן זר שהחוטאים בו הם "הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם".
בצבא השמיים תמצאו את הסְטְרַטוֹסְפֵירה (וכמוה גם האטמוספירה והיונוספירה) – וכשם שלצבא יש מצביא שהוא אִסְטְרַטג, גם הסטרטוספֵירה קשורה לכאן מצד המילים. הסטרסטוספירה היא "הספֵירָה (הכדור, כיפת השמיים) של השְׁכָבוֹת", מפני ש-stratum בלטינית היא שכבה, וברבים strata. מה הקשר בין שכבה, אסטרטג וצבא? כאן אנחנו מעמיקים לשורש לשוני קדום יותר str וגם ster שממנו נוצרו מילים רבות שעניינן התפשטות, מתיחה. וראו לאן זה מגיע: stratum היא כאמור שכבה אופקית – אבל גם מיטה, כיסוי או סדין. ומאותו שורש מילולי נוצרו גם הפעלים שעניינם בנייה, הנחה של שכבות אחת על רעותה: ומכאן construction וגם to destroy ואפילו street. רבות מהמילים האלה התפתחו בעקבות יצירתם של פעלים לטיניים על בסיס אותו שורש str – למשל destruere, להרוס, שהיה ל-détruire בצרפתית ו-distruggere באיטלקית – ועוד לפניהם המילה היוונית stratos, המון, צבא, קבוצה שמתרחבת. מעניין, שבלשונות שונות, ההֶצְבּר הזה של אנשים מנוּתב – באופן טבעי? – למילה שמשמעותה צבא לוחם. ומן הסטראטוס טָבעו את האסטרטג, strategos, שהוא המצביא שר-הצבא, וכמובן את האסטרטגיה.
ואם נחזור לפתיחת הדברים על המצביא העליון של צבא השמיים, מדרש האגדה בראשית רבה על פרשת הבריאה מלמד שגם מעל האסטרטגים ושרי-הצבא יש דרג מחליט: "משל למלך שהיו לו ב' איסטרטיגין אחד שולט ביום ואחד שולט בלילה, והיו מדיינים זה עם זה, זה אומר ביום אני שולט וזה אומר ביום אני שולט. קרא המלך לראשון אמר לו פלוני יום יהא תחומך, וכן לשני אמר לו פלוני לילה תהא תחומך. כך ויקרא אלהים לאור יום אמר לו יום יהא תחומך, ולחשך קרא לילה אמר לו לילה יהא תחומך".
ועל כל השכבות האלה, אחת עתידנית: המכונית החדשנית STRATI שכל גופה מודפס שכבות-שכבות במדפסת תלת-מימד.
כתיבת תגובה