דיה לצרה בשעתה

"אין מה לדאוג עכשיו, נעבור את הגשר כשנגיע אליו".  עוד אִמרה מיובאת מאנגלית: WE SHALL CROSS THE BRIDGE WHEN WE COME TO IT, כלומר נדאג בבוא העת.

גם ליבוא הזה איננו זקוקים, יש לנו משלנו, 'תוצרת הארץ', תוצרת הלשון העברית.

במשא ומתן של משה עם ה' בעניין שליחותו לשחרור בני ישראל מעול מצריים,  העלה משה כמה טיעונים נגד השליחות. באחד מהם הוא תהה איך עליו להציג את ה' לפני העם. "מָה אֹמַר אֲלֵהֶם?" (שמות ג 13) הוא שאל. ואלוהים ענה: "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה… אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם" (פסוק 14). במסכת ברכות (ט, ע"ב) בתלמוד דנים  במשמעותו של השם המוזר 'אהיה': "לך אמור להם לישראל", אומר הקדוש ברוך הוא למשה, "אני הייתי עמכם בשעבוד זה", כלומר במצרים, "ואני אהיה עמָּכם בְּשעבוד מלכויות". כלומר גם בעתיד לא תמיד תהיו בני חורין,  אך אל דאגה, אם תהיו עבדים למלכות כלשהי, אהיה עמכם. משה בוחר שלא לגלות את דבר השעבוד לעתיד, ואומר: "דיה לצרה בִּשעתה".

לא "נעבור את הגשר כשנגיע אליו", הוא אומר, אלא "דיה לצרה בשעתה".

ורש"י מוסיף: "דיה לצרה שיתאוננו בה בשעה שתבוא עליהם".

כתבה: נורית אלרואי

מה דעתך על אלה?

שוברים את הכלים אבן בוחן אין שחר ארץ הצבי