על המשמעות המקורית של חפתים ועל מקור המילה הזו.
"עזרי לי בבקשה לרכוס את החפתים" – משפט שכיח למדי אצל לובשי חליפות ועונדי עניבות.
בלשוננו מקובל שחפתים הם מעין כפתורים נאים שרוכסים בהם את שרוולי הכתונת. למעשה אין אלה חפתים אלא כפתורי חפתים.
חפתים הם קיפולים בשולי הבגד, קיפול כלפי מעלה. השורש חפת נולד בלשון החכמים. חָפַת וחִיפֵּת פירושם קיפל, הרים את שולי הבגד, בדרך כלל כדי שלא יגעו בקרקע ויתלכלכו. "מלך בשר ודם שאמר לעבדו… לְחַפּוֹת לו חלוק, הוא לא חִיפֵּת לו חלוק מימיו – סוף שמלכלך את הֶחלוק ומקניט את רבו" כתוב בתוספתא. אם אין לו לעבד ניסיון בחיפות חלוקים, סופו לבייש את אדוניו.
חֵפֶת הוא הקפל של שולי הבגד. בריבוי – חפתים. סביר להניח שהשורש הזה בא לעברית מן הארמית "יהיבתיה בחפתי" שבמדרש בראשית רבה משמעו: שמתי אותו בקיפולי בגדי. זהו ביטוי ציורי שמשמעותו התגברתי עליו וניצחתי אותו בנקל. מחר נרחיב דברים על הביטוי הזה.
חפתים הם אפוא קיפולי הבגד, גם הקיפול שבקצה השרוול. מי ששרוולי כותנתו מקופלים יכול לומר ששרווליו חפותים. כשיש בקצה החפת כפתור ולולאה אפשר לרכוס את כפתורי החפתים.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה