על המשמעות המקורית של הביטוי.
"כמו האדם גם העץ צומח, כמו העץ האדם נגדע", כותב נתן זך בשירו "עץ השדה".
דימוי האדם לעץ השדה, כלומר עץ מאכל, קיבל את השראתו מן הפסוק בספר דברים: "כי תצור אל עיר ימים רבים להילחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן כי ממנו תאכֵל ואותו לא תכרות כי האדם עץ השדה לבוא מפניך בּמצור?" מקובל לפרש שמוצגת כאן שאלה: וכי עץ המאכל הוא אדם, שאתה נלחם בו בעת מצור ומונע ממנו לעשות פרי? הרי עץ הפרי מביא לך תועלת ואל לך להשמידו.
בפסוק מוצגת אפוא שאלה, וממנה עולה, שהעץ אינו דומה לאדם. ואילו היום המשפט "כי האדם עץ השדה" איננה שאלה אלא הצהרה, ומשמעה הפוך: האדם דומה לעץ השדה: כמו העץ גם האדם צומח, ואף נגדע. כמו העץ גם האדם נטוע וגם הוא עושה זרעים ופרות.
היום מדמים אפוא את האדם לעץ. ובמדרש מצאנו דימוי הפוך – של עץ המאכל לאדם: "אילן שעושה פרות, בשעה שכורתין אותו קולו הולך מסוף העולם ועד סופו".
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה