על הקשר בין מקנה ובין לקנות ועל הקשר בין תבואה ובין מילת היחס בעבור.
בשחר ההיסטוריה נהגו לשלם על ידי החלפת סחורה בסחורה. בשפות רבות קיבלו אמצעי התשלום את שמם מהסחורות עצמן. למשל – בלטינית pecus היא יחידת בקר וממנה נגזרה pecunia, שפירושה כסף – אמצעי תשלום. ובעברית: במילה 'מקנה' אפשר לראות מפגש של שתי המשמעויות – צאן ובקר וגם קנייה. והמילה המקראית 'עבור' היא תבואה – יבול האדמה. וממנה נגזרה מילת היחס 'בעבור' – בתמורה. תמורת 'עבור' קיבלו סחורה אחרת.
לימים היה אמצעי התשלום המקובל – מתכות יקרות, מתכות בעלות ערך, בעיקר כסף וזהב. תחילה היו בוצעים חתיכות מתכת על פי משקל, ואחר כך החלו לעשות מן המתכות האלה מטבעות – מטבעות כסף ומטבעות זהב. אחר כך החלו לעשות את המטבעות ממתכות אחרות, זולות יותר, ואפילו מנייר. אבל המשיכו לקרוא לאמצעי התשלום עצמו כסף, למשל בעברית ובצרפתית ארז'ן (ARGENT) וזהב בשפות אחרות, למשל בפולנית – זלוטו: זהב, זלוטי – שם המטבע.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה