על המקור של הביטוי "כתרנגול בבני אדם" והקשר שלו ליום הכיפורים.
הוא הסתכל בתמונה כתרנגול בבני אדם – כמו שתרנגול מסתכל בבני אדם. את הביטוי הזה אומרים על בני אדם שתוהים וּבוהים, רואים משהו אבל לא מבינים דבר.
מדוע דימו את בני האדם התוהים לתרנגולים דווקא? מה המיוחד במבטו של תרנגול?
בַּסיפור 'בסתר עם' כתב מנדלי מוכר ספרים: "והסתכלותם בַּזוהר", כלומר בספר הזוהר, "היא כהסתכלות התרנגול של כפרות בבני אדם." מתברר שהתרנגול הוא תרנגול של כפרות. הנוהגים את מנהג הכפרות בערב יום הכיפורים אומרים תפילה הפותחת בַּמילים: "בני אדם יושבי חושך וצלמוות…" בשעה שהגבר אומר את התפילה הוא אוחז בידו תרנגול, והתרנגול מסתכל בתפילה הכתובה, במילה 'בני אדם', אבל אינו מבין דבר וחצי דבר.
האמירה "מסתכל כתרנגול בבני אדם" מצויה בספרות העברית החדשה.
י"ד ברקוביץ', למשל, שילב אותה בסיפורו 'מן המצר': "מה את מביטה בי כתרנגול בבני אדם?" הוא כתב. והיום שומעים את הביטוי גם בלשון הדיבר. "מביט כתרנגול בבני אדם" – ביטוי חדש המבוסס על תמונה מההכנות ליום הכיפורים.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה