על עין צרה והקשר שלה ליום הכיפורים.
"החיים היו תלויים מנגד והקנאה וצרות העין גברו", כתב ביאליק בסיפורו החצוצרה שנתביישה.
מה בין קנאה לצרות עין? כל צרות עין היא קנאה אבל לא כל קנאה יש בה משום צרות עין, שכן בצרות עין יש גם רוע לב.
אדם עינו צרה – קשה לו לראות בטובתם של אחרים, שמצטער על הצלחת הזולת. ואילו אדם שמקנא רוצה שיהיה לו מה שיש לאחר.
הקנאה – אין בה רוע לב. אדם יכול לקנא בחברו היודע שפות אך עינו לא צרה בו. 'צרות העין' מקורה בלשון חז"ל, וכמוה היפוכה – עין טובה, כלומר רוחב לב, נדיבות, ומה שקרוי בלשוננו – פרגון. על פרגון נדבר מחר.
"איזו היא דרך ישרה שידבַּק בה האדם? עין טובה", כתוב במסכת אבות, ומי שאינו דבק בעין טובה הרי הוא צר עין – בצרות העין ראו חז"ל תכונה שלילית, ומי שלקה בה היה צפוי לעונש: "נגעים באים על לָשון הרע ועל שפיכות דמים… ועל הגזל ועל צרות העין", כתוב בתלמוד. וביום הכיפורים מבקשים כפרה "על חטא שחטאנו לפניך בצרות עין".
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה