על משמעות המילה "חומר" בביטוי.
"יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטיפשים" – אומר התלמוד במסכת פסחים. קל וחומר, כלומר – על אחת כמה וכמה.
קל וחומר היא אחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן. זו דרך הגיונית להקיש מדבר קל אל דבר חמור ממנו. אם בקשר לדבר קל נוהגים בחומרה, על אחת כמה וכמה יש לנהוג בחומרה בקשר לדבר חמור ממנו.
במסכת אבות כתוב: "ואל תרבה שיחה עם האישה. באישתו אמרו, קל וחומר באשת חברו". 'חומר' שבביטוי 'קל וחומר' פירושו חומרה, הכבדה: "זהו חומר באדם מבְּשׁוֹר: שהאדם משלם ושור אינו משלם". כלומר – זוהי ההחמרה שנוהגים עם האדם שפגע והזיק לעומת השור שפגע והזיק. קל וחומר – קל וחמור ממנו. ומהו "קל וחומר בן בנו של קל וחומר? 'קל וחומר' כפול ומכופל – שהוא עצמו נלמד בדרך של קל וחומר. ובהשאלה: ודאות מוחלטת. ויש במדרש גם "קל וחומר של חושך", ו"קל וחומר פריכא" – קל וחומר מופרך וחסר היגיון.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה