על ההוראה ההפוכה של הביטוי הארמי "סגי נהור".
כשאדם אומר דבר אחד ומתכוון למשמעות ההפוכה, יש שהוא מצייר באוויר מעין מירכאות כפולות, ויש שהוא אומר: "בלשון סגי נהור".
'סגי נהור' – צירוף מילים מן הארמית של תקופת התלמוד. 'סגי' פירושו גדול, רב, ו'נהור' – אור. סגי נהור – רב אור.
בגלגולו הראשון היה הביטוי מטפורי, ולפי פירושים אחדים נהגו לומר אותו על אדם שאינו רואה באחת מעיניו, אולי מפני שעינו הרואה רבת אור לעומת העין שאיננה רואה. בגלגולו השני, או אולי לצד המשמעות הראשונה, היה סגי נהור אדם שהוא עיוור בשתי עיניו: "רב ששת סגי נהור היה", אומר התלמוד במסכת ברכות, ומן הסיפור שם עולה שהיה עיוור בשתי עיניו. והלוא העיוור בשתי עיניו אינו רואה אור כלל! כאן ההוראה הפוכה, כדי שלא לפגוע, מעין לשון נקייה. ומכאן התרחב השימוש לציון משמעות הפוכה בכלל: מנדלי מוכר ספרים כותב בסיפורו 'לא נחת ביעקב': "מקנטרים זה את זה… וכל אחד קורא לחברו בלשון סגי נהור – חכם גדול!, כלומר שוטה שבעולם". וגם בלשון הדיבור "סגי נהור" פירושו – במשמעות ההפוכה. סגי נהור – רב אור שהוא נטול אור – להיפוך המשמעות.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה