על הגיית המילה: מִרפאה או מַרפאה וגם תגלו את הכלל.
"נשלם או לא נשלם בעד ביקור אצל רופא במרפאה" – שואלים רבים בזמן האחרון. עדיין לא ידוע, אבל ידוע, שהרופא יושב – במִרְפָּאָה, ולא במַרְפֵּאָה.
מִרפָּאה היא מקום. וכמו שמות מקום רבים אחרים בעברית היא מתחילה ב-מי-: בתנ"ך – מנהרה, ובעברית החדשה: מסעדה, מכללה, מפקדה, וכן: מספרה, משתלה ועוד. מסעדה היא מקום שסועדים בו, מספרה היא מקום שמסתפרים בו, ומשתלה – מקום לגידול שתילים. שמות המתחילים במ-, לעומת זה, הם שמות של מכשירים ומכונות: מגרפה, מקדחה, משאבה, מצלמה, ועוד. הרופא יושב אפוא במרפאה, שאיננה מכשיר אלא מקום. ולפני הכניסה למרפאה צריך לחכות, בדרך כלל, בחדר ההמתנה.
איתמר בן אב"י, בנו של אליעזר בן-יהודה, חידש את המילה ממתנה. אילו שמע את ההצעה לגבות דמי ביקור במרפאה, היה יכול לומר: "לא די שעליי לחכות זמן רב בממתנה, עוד דורשים ממני תשלום תמורת כל ביקור במרפאה".
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה