על המשמעות של לבצע ולמה נכון "לבצע תוכנית" או "לבצע הריסה" אבל לא מומלץ "לבצע תיקון בכביש" או "לבצע חקירה".
ביומיים האחֲרונים דיברנו על בֶּצַע ועל הפועל המקראי לִבְצוֹע – לַחְתוֹך, לבקע. ואולם לצד לבצוע יש בתנך גם לבַצֵּע – להביא דבר לקצו, כאילו לחְתוך אותו, לסיים אותו.
בספר ישעיהו ה' אומר שהאשורים הם רק כלי בידיו להיפרע מעם ישראל החוטא: "והיה כי יְבַצַּע ה' את כל מעשהו…" לאחר שיסיים את כל מה שהוא רוצה לעשות נגד מלכות יהודה. יְבַצַע – ישלים את משימתו. במשמעות הזאת משתמשים בפועל 'לבצע' גם היום, אלא שבשימוש יש אינפלציה. היום אומרים 'לבצע' גם כשאין מתכוונים לסופה של פעולה. הבלשן אבא בנדויד קָבַל על ש"מילה זו נעשתה מכת מדינה:
"ביצוע אינו אלא אַחֲרון המעשים" הוא כתב. אַחֲרון המעשים משום שהוא נקודת החיתוך. לכן נכון לבצע תכנית – לַהֲבִיאָה לידי גְמָר, או לבצע הריסה של בניין, אם קודם תוכננה ההריסה. אבל לא מומלץ "לבצע תיקונים בכביש" או "לבצע חקירה". כאן אין מדובר בַּשָּלָב הסופי של העבודה אלא בעבודה כולה. וְלַתוֹהים מה אפשר להגיד במקום 'לבצע' נציע כמה חלופות: להגשים, להוציא אל הפועל, ובעיקר – לעשות. ואילו ביצוע הוא 'מעשה שאין אחריו כלום' כדברי אבא בנדויד.
כתבה: נורית אלרואי
לקראת המשחק יבצע המאמן שינויים בהרכב הנבחרת". הפועל 'לבצע' או 'לבצוע' פירושו היסודי לבקע, לחתוך, אבל כפי שאנחנו אומרים היום "לחתוך דברים" – להביאם לידי גמר, גם בתנ"ך 'לבַצֵּע' פירושו להביא דבר לקצו, כאילו לחְתוך אותו: "וְהָיָה כִּי יְבַצַּע אֲדֹנָי אֶת כָּל מַעֲשֵׂהוּ בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלָים אֶפְקֹד עַל פְּרִי גֹדֶל לְבַב מֶלֶךְ אַשּׁוּר", אומר ישעיהו – לאחר שישלים את כל מעשהו נגד יהודה ייפרע ממלך אשור על יהירותו. יְבַצַע – ישלים את משימתו.
במשמעות הזאת משתמשים בפועל 'לבצע' גם היום, אלא שהשימוש חורג מן המשמעות המיוחדת. "ביצוע אינו אלא אַחֲרון המעשים… הוא מעשה שאין אחריו כלום", כתב הבלשן אבא בנדויד. ביצוע הוא אפוא נקודת החיתוך. יפה 'לבצע תכנית' – לַהֲבִיאָה לידי גְמָר, או לבצע הריסה של בניין, אם קודם תוכננה ההריסה. אבל לא מומלץ "לבצע תיקונים בכביש" או "לבצע חקירה של הנאשם". כאן אין מדובר בהגשמת התכנית, אלא בעצם העבודה.
במקום "לבצע" כדאי להתאים פועל לכל הקשר, ופעמים רבות יפה לומר פשוט 'לעשות': לתקן את הכביש, לחקור את הנאשם ולעשות שנויים: המאמן יעשה שינויים בהרכב הנבחרת, או: ישנה את הרכב הנבחרת.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה