פרק 78: זואולוגיה ובוטניקה בשירות עולם הלשון / פרופ' זהר עמר

למה לחשוד שחַיָה מסוימת שמוזכרת בתנ"ך או במשנה וכדומה אינה החיה המוכרת היום, ואיך יודעים לזהות מה החיה המקורית? בשיחה עם החוקר ד"ר זהר עמר דיברנו על זיהוי בעלי חיים, פירות וירקות, על ההשפעה של שפות אחרות על הזיהוי המודרני של שמות בעלי החיים או הצמחים, וגם שוחחנו על סיסטמטיקה (תורת המיון) והמיון השונה של התורה לעומת המיון של המדע.

מעולם בעלי החיים דיברנו על זיהוי השמות האלה:

• נשר – הנשר של היום או שזהו עיט
• צב – צב השריון או חרדון או קרפדה
• שפן – שפן הסלעים או משהו אחר
• תוכי – תוכי של ימינו או טווס
• ברבור – ברבור ימינו או עוף מפוטם

מעולם הירקות דיברנו על זיהוי השמות האלה:

• אבטיח – אבטיח של ימינו או מלון
• קישואים – קישוא ימינו או מלפפון גדול (מלפפון הקאטה, פאקוס)
• דלעת – דלעת ימינו (קלבסה) או דלעת הבקבוק (דלעת קרע)
• מלפפון – מלפפון ימינו או מלון או מין של דלעת

פרופ' זהר עמר – פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, שם גם היה ראש המחלקה. בין השאר אתהמתמחה בתולדות הטבע בעת העתיקה, ובזיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל. משלב עולמות שונים במחקריו: לשון, היסטוריה, יהדות, טבע, ארכיאולוגיה ועוד.

כתב ספרים שונים וחלק מהם עוסקים בזיהוי צמחים במקרא ועוד, וכן את הספר משפחת אהרֹני – חלוצי המחקר הזואולוגי הארץ־ישראלי. כמו כן חקר גם את עולם הצבעים בתנ"ך.

זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית וחבר בוועדת השמות הממשלתית.

בכל שבוע מפרסם סרטון על טבע וריאליה בפרשת השבוע, ובעל האתר קדמוניות הטבע והריאליה בישראל.