על מקור הביטוי התנ"כי הזה.
יש הבטוחים בהצלחתם עד כדי כך שהם מתפארים בה עוד לפני שהוכחה. לאלה אפשר לומר: "אל יתהלל חוגר כמפתח".
כשעמד בן הדד מלך ארם לצאת למלחמה באחאב מלך ישראל, הוא היה בטוח שינחית על ישראל מכה ניצחת. הוא פקד על שליחיו להודיע לאחאב שמספר החיילים שישלח להילחם בישראל יטהיה גדול כל כך שכל העפר שבשומרון לא יספיק למלא את ידיהם. תשובתו של אחאב הייתה קצרה: "אל יתהלל חוגר כמפתח". חוגר הוא החוגר את נשקו לפני צאתו לקרב. מפתח – המסיר את נדן חרבו לאחר הקרב. אם כן, אל לו למי שיוצא לקרב להתרברב בניצחון, שכן אין לדעת מי יגבר בסופו של דבר. רק מי ששב מנצח מן הקרב ומסיר את חרבו יכול להתהדר בניצחונו. אחאב צדק. הוא ניצח במלחמה ואילו בן הדד ברח משדה המערכה. ב
מקור השתמשו באמרה "אל יתהלל חוגר כמפתח" רק בקשר למלחמות, ואולם היום משתמשים בה גם בהשאלה, בכל פעם שמישהו מתרברב בדבר שתוצאתו עדיין אינה ידועה. לכל החוגרים הנתונים בעיצומה של מערכה ועדיין לא פיתחו אפשר לומר: "אל יתהלל חוגר כמפתח".
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה