על הביטוי ועל המילה קולר.
"קולר תלוי בצווארו", אומרים על אדם שמוטלת עליו האחריות למעשה מסוים והוא עתיד לתת עליו את הדין.
קולר בלשון ימינו הוא שרשרת שתולים בצווארה של חיית בית כדי שידעו שיש לה בעלים, או כדי לקשור אליה את הרצועה ולהוליך אותה.
במקור היה הקולר שרשרת שתלו בצווארו של אסיר או של העומד לדין, ומקור המילה ביוונית – קולריון: "עשרה שישבו בדין, קולר תלוי בצוואר כולן" – לשון התלמוד. אם יטה אחד מהם את הדין, כולם ייענשו, בלי להתחשב במעמדם.
ובימינו כתב הסופר יהודה בורלא ביצירתו 'כיסופים': "…כי קולר זה – אריכות הגלות – תלוי בצווארנו". כלומר, האשמה של אריכות הגלות מוטלת עלינו.
יש שאדם מנסה להסיר מעצמו את האחריות למעשה שעשה, ותולה את הקולר בצווארם של אחרים. ובעברית של ימינו: תלה בו את הקולר – הטיל עליו את האחריות לדבר.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה