על ההיסטוריה של הגיית המילה "זו".
@yiramne זו ארצנו – המחלוקת איך אומרים #לשון #זאת #זו #משהפייגלין #אחךאומרים
תמלול:
זוֹ/זוּ ארצנו – איך הוגים?
בקצרה: לכתחילה – זוֹ, בדיעבד זוּ.
הרחבה: בתנ"ך הצורה הרגילה היא זאת, אבל מופיעה מעט גם צורה זֹה בה"א: לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ וְלֹא זֹה הָעִיר.
בלשון חז"ל הכתיב בוי"ו – זו, ומהניקוד של כתבי יד בספרות חז"ל עולה כי הניקוד הוא זוֹ וכן הוא במסורת הקריאה של יוצאי ספרד ויוצאי תימן.
אבל במסורת הקריאה של יוצאי אשכנז ההגייה היא זוּ.
גם בתנ"ך מופיעה הצורה זוּ, כמו: נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ
ולכן: רוב מתקני הלשון ממליצים על ההגייה זוֹ – גם כי כך במקרא (זֹה) וגם כי כך הניקוד בכתבי היד של לשון חז"ל וגם כי כך על פי המסורת הספרדית והתימנית.
לעומתם יש שאינם פוסלים את ההגייה זוּ בעיקר כי כך במסורת ההגייה האשכנזית.
ומכאן המסקנה:
- דרך המלך המומלצת היא ההגייה זוֹ (וסימנך: זוֹ כמו זֹ
את) - ומי שהוגה זוּ – יש לו על מי לסמוך.
לכן: זוֹ ארצנו. תרתי משמע.
כתיבת תגובה