על מקור המילה והקשר בינה ובין אשפוז בבית החולים.
"אֲזַמִין לִסְעוּדָתִי אוּשְׁפִּיזִין עִילָאִין אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב מֹשֶׁה אַהֲרֹן יוֹסֵף וְדָּוִד". את הדברים האלה, על פי סידור התפילה בנוסח ספרד, אומר בעל הבית בלילה הראשון לפני הארוחה בסוכה.
בימי הביניים אושפיזין היה הכינוי לנשמותיהם של אבות האומה ולפי הקבלה נשמותיהם באות להתארח בסוכותיהם של בני ישראל בכל שנה – בכל יום אורח אחד. מכאן קיבלה המילה אושפיזין את המשמעות הכללית – אורחים בסוכה – אורחים של ממש.
ואולם למילה אושפיז היסטוריה מעניינת: היא פרסית במקורה, וממנה הגיעה ליוונית וללטינית, וכן לארמית, ומשם – לעברית של התלמוד. אך משמעותה הייתה – לא רק אורח אלא גם מארח ובעל אכסניה.
"בעלי אושפיזין" בתלמוד הם בעלי אכסניות. בלטינית – hospes – מארח – בעל אכסניה, אורח, וגם – אדם זר, ומכאן – hostilis – עוין, ובאנגלית – hostility – עוינות, אבל hospitality – הכנסת אורחים, ו-hospital – בית חולים, ובית חולים לחשוכי מרפא נקרא hospice (הוספיס) – גם בפי דוברי עברית.
בספרות העברית המתחדשת 'אשפוז' היה אירוח באכסניה, אך בימינו המילה מיוחדת לשהייה בבית חולים בלבד. וכך יש לנו בעברית החדשה אשפוז בבית חולים ואושפיזין – בסוכה.
כתבה: נורית אלרואי

כתיבת תגובה