מהו נחתום, מה מקור המילה ומה הקשר בין הביטוי הזה ובין הביטוי יהללך זר ולא פיך.
"עלובה היא העיסה שנחתומה מעיד עליה שהיא רעה", כתוב במדרש בראשית רבה בדיון על פרשת נוח, ומכאן אומרים היום: "אין נחתום מעיד על עיסתו".
העיסה היא עיסת הבצק הנֶאפה, ונחתום הוא התחליף בלשון חכמים לאופה המקראי: "וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים" כתוב בספר בראשית, ואילו המשנה, במסכת בבא מציעא, מביאה רשימה של דברים שאם אדם מוצא אותם – הם שייכים לו, ובהם: "מצא… כִּכָּרוֹת שֶׁל נַחְתּוֹם… הרי אלו שלו".
שורש המילה 'נחתום' אינו ידוע, וייתכן שמקורה באכדית.
"אין נחתום מעיד על עיסתו", אומרים היום, ולא רק צורת הפתגם נשתנתה אלא גם משמעותה: המדרש דיבר על עליבותה של העיסה, על גנותה, ואילו היום האמירה היא בשבח הצניעות: לא יאה לו לאדם שיהלל את עצמו ואת מעשי ידיו.
נראה שנטייתם של בני אדם להלל את עצמם טבועה בהם, ועל כך אומר ספר משלי: "יהללך זר ולא פיך, נכרי ואל שפתיך". הנח לאחרים לשבח אותך. יהללך זר ולא פיך, וגם: אין נחתום מעיד על עיסתו".
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה