על מקור הביטוי, משמעו וכן על הצורה הפלא/הפליא.
רותי: שלום, כאן רא"ר ונ"א. כשמתקרב חג הפסח נזכרים במכות, ועל מכות אומרים לפעמים שמפליאים אותן, למשל: אלוהים הפליא את מכותיו במצרים. מה מופלא כל כך במכות, נורית?
נורית: להפליא מכות במישהו משמעו להכות אותו מכות נמרצות. השורש פ-ל-א שכיח בתנ"ך ומבטא דברים נשגבים, יוצאים מן הכלל או לא מובנים: "נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים" מספיד דוד את יונתן, ובספר משלי כתוב "שְׁלשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי", היו לפלא בעיניי. אבל בספר דברים כתוב פעם אחת להפליא מכות. אחת הקללות שתבואנה על מי שסרח היא מכות: "וְהִפְלָא ה' אֶת מַכֹּתְךָ… מַכּוֹת גְּדֹלֹת…". ואבן עזרא מפרש: "דבר מופלא שלא נראה ולא נשמע כמוהו", כלומר מכות איומות ונוראות, לא רגילות.
היום 'הלך הפלא' ונשאר רק החוזק של המכות.
רותי: שמתי לב שקראת 'הפלָא' ולא 'הפליא'. הפלָא כמו הִגלה, ולא 'הפליא' כמו הכליא, למשל. כלומר פועל משורש המסתיים באל"ף מתנהג כאילו הוא מסתיים בה"א.
נורית: נכון. חילופים כאלה שכיחים בעיקר בלשון חכמים, למשל נשוי מהשורש נ-ש-א ולא נשוא. ואף על פי כן הצורה הפלא נשמעה מוזרה והיא הומרה בצורה הסבירה – הפליא: הפליא בו את מכותיו. ביאליק, בשירו פרדה, 'משחק' במילים כשהוא מתאר את ידו הקשה של המורה בחדר: "אַף יֵשׁ אֲשֶׁר הִפְלִיא מַכּוֹתַי הַפְלֵא וָפֶלֶא".
רותי: נורית אלרואי, תודה רבה, וחג שמח.
כתיבת תגובה