להחזיר עטרה ליושנה    [ליום מותו של אב"י  כו בכסלו תרפ"ג 1922. השנה: 18 בדצמבר)]

מנחם: שלום, באולפן מנחם פרי ונורית אלרואי. 92 שנה מלאו היום למותו של אליעזר בן יהודה, עמוד תווך בחידוש הלשון העברית, מייסד ועד הלשון ומחבר המילון החדשני רב הכרכים: מילון בן יהודה. ואת, נורית, מבקשת לדבר על ביטוי עברי המתאים לתיאור פועלו.

נ"א: כן, אפשר לומר על בן יהודה שהחזיר עטרה ליושנה, כלומר החזיר ללשון העברית את מעמדה ההיסטורי. "למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה?" שואל התלמוד, ומשיב: "שהחזירו עטרה ליושנה". כלומר החלו שוב 'להכתיר' את אלוהים בכינויי הכבוד: 'הגדול, הגיבור והנורא'.

עטרה היא כתר, תכשיט עגול עשוי זהב או כסף שמניחים על ראשו של מלך. לעטור,  משמעו להקיף, לכתר.

ספר מלכים מתאר מרדף של  שאול אחרי דוד: "וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל מִצַּד הָהָר מִזֶּה וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו מִצַּד הָהָר מִזֶּה… וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו לְתָפְשָׂם". לעטור – לכתר, ועטרה – כתר, ובסמיכות – עטרת: "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" קובע ספר משלי.

מנחם: והיום מקובל לכתוב "נפלה עטרת ראשנו" במודְעות אבל על מות ראש המשפחה.

נ"א: נכון, כך כתוב במגילת איכה. נפלה עטרת ראשנו, כאילו איבדנו את הכתר שהיה על ראשנו. בדרך כלל  החזרת עטרה ליושנה נקשרה בהשבת נוהג הלכתי מן העבר, והיום כל נוהג רצוי וראוי מן העבר שחוזר אל חיינו הוא בבחינת עטרה החוזרת ליושנה, ועל אליעזר בן יהודה אפשר לומר שהחזיר עטרה ליושנה – החזיר את הדיבור העברי לשגרת חיינו.

מנחם: אליעזר בן-יהודה – 92 שנים למותו. נורית אלרואי, תודה רבה.