על מקור הביטוי ומה הקשר להר סיני.
מנחם: שלום באולפן רות אלמגור-רמון ונורית אלרואי. שנה מלאה לפטירתו של צבי ינאי – הוגה דעות אוטודידקט. הוא היה מנכ"ל משרד המדע וזכה בפרס ספיר. ואת, נורית, שאבת תואר מן המקורות העבריים, שראוי להכתיר בו את צבי ינאי.
נ"א: חשבתי על הצירוף "סיני ועוקר הרים", שאפשר לומר אותו על אדם אחד – הניחן בשתי תכונות, ואפשר לומר אותו על שני אנשים: סיני הוא ידען, בקי, ועוקר הרים – אדם מפולפל, חריף שכל. והוא נקרא סיני על שם הר סיני שממנו יצאה תורה: בו ניתנה התורה לעם ישראל.
סיני ועוקר הרים הם שני כינויים הלקוחים מן התלמוד הבבלי, במסכת סנהדרין. "הרואה את ריש לקיש בבית המדרש", נאמר שם, כאילו עוקר הרים וטוחנם זה בזה" – שכלו חריף עד כדי כך שלא די שהוא כאילו עוקר הרים, הוא מסוגל גם להטיח אותם זה בזה ולטחון אותם עד דק. חכמים מתלבטים את מי למנות לראש ישיבה – סיני, הבקי בתורה ויכול להשיב על שאלותיהם של התלמידים, או עוקר הרים, שמסוגל להבין היטב את ההלכות ולהתעמק בכל סוגיה. בסופה של אותה סוגיה תלמודית הוחלט שסיני עדיף לתפקיד הזה, שהרי לבקיאות אין תחליף.
מנחם: ובעניין צבי ינאי נראה שאין מחלוקת: הוא היה גם סיני וגם עוקר הרים. נורית אלרואי, תודה רבה.
כתיבת תגובה