על מהמשמעות של תמימות דעים וגם על הצורה דעים במקום דעות.
רא"ר: שלום. כאן רא"ר ונורית אלרואי. "שני האישים תמימי דעים בעניין הנשק הגרעיני" – מה פירוש תמימות דעים, נורית?
נ"א: הסכמה מלאה ומוחלטת, קונסנסוס. ובאמת, אולי הגיע הזמן להעדיף את הצירוף העברי היפה מהלועזי.
רא"ר: בייחוד מפני שמשבשים את השם הלועזי ואומרים "קונצנזוס", והנכון: קונסנסוס, כלומר מחשבה יחד בלטינית. היום דרושים לפחות שניים לתמימות דעים. כך שימש גם הביטוי המקורי?
נ"א: לא. במקור הספיק אחד: "הֲתֵדַע עַל מִפְלְשֵׂי עָב מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים" שואל אליהוא את איוב. לשונו של אליהוא גבוהה, והפסוק קשה להבנה. רק בעניין הצירוף 'תמים דעים' הפרשנים תמימי דעים: תמים דעים הוא מי שדעתו תמימה, שלמה, נקייה מכל דופי. משמעותו הכללית של הפסוק היא: 'התוכל לדעת את דרכיו של תמים הדעים?" וברור שתמים הדעים הוא אלוהים. הוא שלם, אין בו פגם. במקום אחר אומר אליהוא לאיוב: "כִּי אָמְנָם לֹא שֶׁקֶר מִלָּי תְּמִים דֵּעוֹת עִמָּךְ", כלומר אני נוהג אתך בדעות כנות, אמיתיות.
בימינו התרחקה מאוד המשמעות של תמימות דעים מן המקור.
רא"ר: ואנחנו אומרים היום תמים דעים ולא תמים דעות – אולי מפני שדעות היא צורת הריבוי הרגילה של דעה, ולצירוף הלשון בוחרים בצורת הריבוי הלא רגילה. נורית, תודה רבה.
כתיבת תגובה