המטמון ירד לטמיון

הוא השקיע את כספו בבורסה והכסף ירד לטמיון. ירד לטמיון – הלך לאיבוד, נעלם.

במקור טמיון הוא אוצר המדינה, קופת המדינה – את שר האוצר היה אפשר לכנות שר הטמיון. אבל מבחינתו של משלם המסים הטמיון היה אבדון, וכך נקשרה המילה 'טמיון' בכסף אבוד או בעניין אבוד כלשהו.

בתלמוד משמש הצירוף 'יוצאים לטמיון' ופירושו הולכים לאיבוד. בלשון ימי הביניים מוצאים 'ירד לטמיון', ומשם הגיע הביטוי אלינו.

היה אפשר לחשוב שיש קשר בין טמיון לבין מטמון – גם בשל הצליל הדומה וגם בשל המשמעות הדומה: הרי גם מטמון הוא אוצר, אוצר טמון. אבל מתברר שטמיון אינה מילה עברית כלל אלא יוונית, ואילו מטמון מילה משורש עברי והיא נזכרת כבר בספר בראשית: כאשר עזבו אחי יוסף את מצריים בפעם השנייה בדרכם לכנען ובשקיהם המזון שקנו, הם נבהלו לראות שכספם הוחזר להם. כאשר שאלו לפשר הדבר נאמר להם: "אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחותיכם."

בלשון חכמים מטמון הוא גם האוצר הטמון עצמו וגם המקום  שבו האוצר טמון, והיום – מטמון הוא אוצר טמון וטמיון – אבדון.

כתבה: נורית אלרואי

מה דעתך על אלה?

מדד – 40 שנה למדד נסדאק יובל לאקדמיה למדעים – על מקור המילה מדע עורק – עורקים ילדים צהובים