על נס, מתנוסס, נס ופלא, ניסים ונפלאות.
"שאו נס ציונה", אומר ירמיהו, ומכאן שמה של העיר נס ציונה, וגם השיר 'שאו ציונה נס ודגל', שהיה לחלק בלתי נפרד מחגיגות יום העצמאות.
נוח רוזנבלום, מחבר המילים, הוסיף למען המשקל את המילה הנרדפת לנס – דגל.
נס במקורו הוא כל אות, כל סימן, ובלבד שהוא מוגבה ומתנוססונראה למרחקים. 'נס' ו'מתנוסס' – לשון הגבהה. ומכיוון שאת הדגל מניפים על תורן גבוה קיבלה המילה נס גם משמעות של דגל.
בלשון התנ"ך גם תורן הדגל, העמוד עצמו, נקרא נס: משה נצטווה להציב על נס את נְחש הנחושת. מכאן הביטוי המושאל 'להעלות על נס' – לרומם, לשבח. כבר התנ"ך משתמש במילה נס גם בהשאלה: "ויהיו לנס" כתוב על קורח ועדתו לאחר שפתחה האדמה את פיה ובלעה אותם. הם היו מופת ואזהרה לאחרים.
בלשון המשנה הבחינו בין הסימן עצמו – נס, לבין העמוד – תורן: "המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס" כתוב במשנה, במסכת בבא בתרא. גם נס שהוא פלא קשור בגובה ומציין מעשה על טבעי שמיוחס לכוח עליון ומכאן 'נסים ונפלאות'. 'נס' מילה נרדפת ל'דגל', אך בלשון ימינו היא ספרותית יותר, ואף נתייחדה לה משמעות: דגל המשמש סמל לקבוצה או לגוף כלשהו: ביום העצמאות הונף בכל יחידה בצבא דגל הלאום ולצדו נס היחידה.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה