על ניבים וביטויים שונים בשבח השתיקה, כמו: מילה בסלע משתוקא בתרֵין, סייג לחוכמה שתיקה ועוד.
"מילה בסלע משתוקא בתרֵין", כתוב בתלמוד – מילה בסלע, שתיקה בשניים. ורש"י מפרש: "אם תרצה לקנות הדיבור בסלע, תקנה השתיקה בשתיים." סלע – זכר ונקבה – הוא שם מטבע. השתיקה כפולה אפוא בערכה מן הדיבור.
גם ספר משלי קושר בין שתיקה לחכמה: "גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבוֹן". החכם מקמץ בדיבור, ואפילו טיפש נחשב חכם כל עוד הוא שותק. ולפי פירוש אחר: מי שמצליח לגרום לטיפש שישתוק נחשב חכם.
על סמך הפסוק במשלי התלמוד אומר: "יפה שתיקה לחכמים, קל וחומר לטיפשים." במסכת אבות מובאת מפי רבי עקיבא האמרה: "סְיָג לַחָכְמָה, שְׁתִיקָה". השתיקה משמשת גדר, גבול לחכמה – במקום שנגמרת החכמה, יפה השתיקה.
רמב"ם אומר על 'סייג לחכמה שתיקה', בחיבורו "משנֶה תורה": "לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא או בדבר חכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו". ולדברי רש"י: "סייג לחכמה שתיקה" – נאמר על דברים שבין אדם לחברו: "שיש לו לאדם למעט הדבור בהם כל מה שאפשר, ועליהם אמר שלמה: גם אויל מחריש חכם יחשב". עוד בשבח השתיקה – מחר.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה