על מקור הביטוי והסיפור שמאחוריו.
עשר שנים ניסו היוונים לכבוש את טרויה, עיר באסיה הקטנה, לאחר שפאריס, מלך העיר, חטף מהם את הלנה מלכת ספרטה וברח אתה. לבסוף מצאו תכסיס: הם בנו סוס עץ ענקי וחלול, העמידו אותו ליד שערי טרויה ונסוגו. אחד מהם נשאר ליד שערי העיר וסיפר לטרויינים שהסוס הוא מתנת האלים לכבוד ניצחונם, והם התפתו והכניסו אותו לעיר. עם רדת הלילה הגיחו מבטן הסוס לוחמים יוונים וסללו לצבאם את הדרך להיכנס אל העיר ולכבוש אותה.
מאז ועד היום דוהרים במרחב האנושות סוסים טרויאניים רבים שכבר אינם סוסים, לאחר שהוחדרו בערמה למחנות אויב שכבר איננו אויב.
היום 'סוס טרויאני' הוא כינוי לתחום נרחב של קובצי מחשב או של תוכנות החודרים בערמה למחשבינו, ולא פעם משתמשים בו גם בתחומים אחרים – לא תמיד כראוי: "סָבִיר לְהָנִיחַ שֶׁכּוֹחוֹת הַבִּיטָּחוֹן הַיִּשְׂרְאֵלִיים נֶעֱזָרִים בִּפְעולתָם נֶגֶד אִרְגּוּנֵי הַטֶּרוֹר בְּסוּסִים טְרוֹיָאנִיים", מצאנו. לא סביר שלכך התכוון הדובר שהרי סוס טרויאני מוחדר מבחוץ כאילו כוונתו טובה. סביר יותר שהכותב התכוון לגיס חמישי, הצומח מבפנים, וכדאי להבחין בין השניים. על גיס חמישי – מחר.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה