כסף, זהב ועבור

בשחר ההיסטוריה נהגו לשלם על-ידי החלפת סחורה בסחורה. לכן, כשנוצרו אמצעי התשלום הם קיבלו בשפות רבות את שמם מהסחורות עצמן. למשל – בלטינית pecus היא יחידת בקר וממנה נגזרה pecunia, שפירושה כסף – אמצעי תשלום.

לימים היה אמצעי התשלום המקובל – מתכות יקרות, מתכות בעלות ערך, בעיקר כסף וזהב. תחילה היו בוצעים חתיכות מתכת על-פי משקל, ואחר כך החלו לעשות מן המתכות האלה מטבעות – מטבעות כסף ומטבעות זהב. מטבעות – מפני שהיו טובעים אותם בצורה אחידה.

לימים החלו לעשות את המטבעות ממתכות אחרות,  זולות יותר, ואפילו מנייר, אבל המשיכו לקרוא לאמצעי התשלום עצמו כסף. כך בעברית –כסף, ובצרפתית ארז'ן (ARGENT)  ובשפות אחרות – זהב. בפולנית, למשל:  זלוטו: זהב, וזלוטי – שם המטבע.

נשוב לעברית, אחת המילים לתבואה בתנ"ך היא 'עבור' – עבור הארץ – יבול הארץ. מכאן מילת היחס 'בעבור' – תמורת – רמז לימים שבהם הייתה הקנייה נעשית בהחלפת סחורות. גם במילה 'מקנה' אפשר לראות מפגש של שתי המשמעויות – צאן ובקר וגם קנייה.

כתבה: נורית אלרואי

מה דעתך על אלה?

מילה בסלע כסף וזהב מדד – 40 שנה למדד נסדאק יובל לאקדמיה למדעים – על מקור המילה מדע