על מקור הביטוי ועל הפירושים השונים שנאמרו בו.
הנואם נפגע מדברי חברו, ובדבריו השיב לו מנה אחת אפיים. הביטוי "מנה אחת אפיים" מבוסס על סיפור אלקנה בספר שמואל: בכל שנה נהג אלקנה לעלות עם בני משפחתו לשילה ולזבוח זבח. פנינה אשתו קיבלה כמה מנות, לה ולילדיה. לא כן חנה העקרה: "ּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב וַיהֹוָה סָגַר רַחְמָהּ" כתוב.
היום מקובל להבין שחנה קיבלה מנה כפולה: אפיים – פי שניים. ואולם הביטוי 'מנה אחת אפיים' אינו ברור ולכן יש לו פירושים רבים. יש מפרשים אפיים "בסבר פנים יפות", שכן אפיים הם פנים. "וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה" הוריד את פניו אל הארץ– הנוהג המקובל לברך אנשים בבואם. פירוש אחר: החלק המובחר, מנה שראוי להתכבד בה. ועוד פירוש: אפיים מלשון אף – כעס או צער. אלקנה הגיש לחנה את מנתה האחת בצער. ואולם יש גם המפרשים: אפיים – מנה כפולה, כפי שמקובל היום. במשמעות הזאת שיחק ש"י עגנון במילים בספרו והיה העקוב למישור: "אותה שעה ריח צלי בשר עלה באפו… ודרש מנה אחת אפיים" – דרש מנת בשר כפולה.
כאמור, בלשוננו דבקו בביטוי שתיים מן המשמעויות: גם השלילה וגם הכפילות, וכך מנה אחת אפיים אינה מנת בשר אלא מנה כפולה של נזיפות או של ענישה.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה