על השורש ע-ק-ב: עקבות, עקיב, עקבי, עקוב מדם, לב עקוב, והיה העקוב למישור.
אתמול דיברנו על העָקֵב – החלק האחורי של כף הרגל ושל הנעל – וגם על הרישום שהעקב משאיר – עֲקֵבוֹת.
היום נדבר על מילים אחרות מן השורש עק"ב: ונפתח ב-עֵקֶב – מפני ש-, בשל דבר הבא בעקבות קודמו: "עקב אשר שמעת בקולי" אומר אלוהים לאברהם.
בעברית החדשה עקיב הוא הבא זה אחר זה בסדר הגיוני וקבוע, וכלשונו של בן יהודה: "מי שהולך בעקבות עצמו." היום משמשת באותה משמעות גם המילה עקבי. ו'מספרים עוקבים' – מספרים הבאים זה אחר זה לפי הסדר.
ועוד ביטוי מוכר מן התנ"ך: עקוב מדם – מוכתם בדם. עקוב – מלא עקבות, ובעיקר כתמים ולכלוך.
עקוב הוא גם שביל מתפתל בהר, מקום עקלקל. "והיה העקוב למישור" דברי ישעיהו הנביא. ולב עקוב הוא לב שאין בו יושר: "עקוב הלב מכול ואנוש הוא", קבע ירמיהו הנביא. הלב עלול לרמות. ובאמת, מי שעוקב את חברו מערים עליו, מרמה אותו. "ויעקבני יעקב זה פעמיים" אמר עשיו לאחר שגזל ממנו יעקב גם את הבכורה וגם את הברכה. יעקב גם בא לעולם בעקבותיו של עשיו – הוא אחז בעקב רגלו בשעת לידתם, ומי שעקב אחרינו הגיע אתנו למשמעות שפתחנו בה – עקב הרגל.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה