על השורש כ-ח-ש בלשון המקרא, בלשון חז"ל ובלשון ימינו.
"ראשי המפלגה מסובבים אותי בקש", התלונן מישהו, ולפני שתנסו לראות את הפעולה הזאת בדמיונכם נמיר כאן את הקש ב-כחש. לסובב בכחש – לרמות, או כמו שאומרים היום: לעבוד על מישהו.
כחש הוא שקר, מרמה. את הביטוי הזה קיבלנו מדברי התוכחה של הנביא הושע, כשהוכיח את עם ישראל על שעבדו אלילים: "סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל", אמר בשמו של אלוהים. סבבוני בכחש – הקיפו אותי במעשי רמאות. וכשנודע לשרה שתלד בן בגילה המופלג שיקרה והכחישה שצחקה: "וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי". בתנ"ך גם מכחשים במישהו: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" כתוב בספר ויקרא.
בלשון חכמים התרחב השורש כח"ש ונוצר גם הפועל להכחיש. להכחיש – לשלול את אמיתותו של דבר. המשנה אומרת על שני עדים: "בִּזְמַן שֶׁמַּכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה עֵדוּתָן בְּטֵלָה". כל אחד מהם טוען שהאחר אינו דובר אמת. בלשון חכמים ההכחשה תמיד הדדית: שניים המכחישים זה את זה.
בלשון ימינו התרחב השימוש: אדם מכחיש את מעשהו או את דבריו. ונסיים בביטוי שפתחנו בו: "ראשי המפלגה מסובבים אותי בכחש" – תמונה הממחישה יפה את מעשהו של המרמה ואת מצבו של המרומה.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה