על המשמעות של הביטוי ועל המשמעות המקורית של קרדום (לא גרזן).
"יש העושים את הביקורת קרדום לחפור בו". מצאנו. קרדום לחפור בו – אמצעי לפרנסה, לעשיית רווחים.
על לימוד התורה אומר רבי צדוק במסכת אבות: "אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפּוֹר בָּהֶם", כלומר – אל תעשה את דברי התורה מקור להנאה.
והרמב"ם, בחיבורו "משנה תורה", אף אומר ביתר נחרצות: "כל הנהנה מדברי תורה, נוטל חייו מן העולם".
כל האמירות האלה מביעות התנגדות לנצל את לימוד התורה לתועלת אישית. הפרשן ר' עובדיה מברטנורא מסביר שהלימוד צריך להיות לימוד לשמו ולא לרכישת מקצוע המביא פרנסה או להשגת מעמד. מי שלומד מאהבה – "סוף הכבוד לבוא".
נשוב לביטויים הציוריים שבמשנה: "עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם" ו"קַרְדֹם לַחְפּוֹר בָּהֶם". מי שעטרה לראשו יכול להתגדל בה, ואולם קרדום בלשון התנ"ך הוא גרזן, וכיצד אפשר לחפור בו? התלמוד עוזר לנו לפתור את הבעיה: "אל תעשם קרדום להיות עודר בו", כתוב על לימוד התורה. אם כן, בלשון חכמים קרדום הוא כלי חפירה ולא גרזן. בערבית 'קַדּוּם' הוא מעדר, ונראה שבעברית נוספה לו רי"ש כמו במילים: שרביט מ-שבט או חרטום מחוטם. יש המשמיעים ביקורת לשמה, ויש העושים את ביקורתם קרדום לחפור בו.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה